תחת השמש

אני אורזת את החיים שלי לקופסאות. כמות שקיות הזבל והדברים למסירה גדולה יותר ממספר הארגזים.

חשבתי שזו התרפיה שתעזור לי. להיפטר מחפצים עם מוזיקה ברקע ובירה מלכה (לא טעים) אבל אני צריכה לכתוב. יותר משאני צריכה "סתם לכתוב" אני צריכה שיקראו אותי. 

בואו לסיור בנשמה של נשמה צלולה.

גיליתי מספר דברים משמחים בימים האחרונים. 

- אני יכולה להיות השקט של מישהו. זה מצרך נדיר, והנה, יש בי לתת. 

- המגע שלי יודע לקלף שכבות. לא רק לחרמן. 

- אני פגיעה. זה מבהיל אנשים.

ואני חייבת שמי שחבר/ה שלי ירשה לעצמו להיות פגיע גם. כי זו חברות אמיתית, מקולפת. 

- לא את כל בני האדם צריך לקלף. יש בני אדם שזה בסדר גמור להשאיר אותם כפי שהם. 

- אני מאד רוצה איש שיהיה שקט בשבילי. גם. וגם כזה שיבוא לפרק לי את הספה כי כל הסיפור הזה גדול עלי. 

- לגיטימי מאד לבכות. יש לי את כל הסיבות לבכות. אני באי ספיקת זמן, הלחץ הזה הביס אותי. אז זה ממש בסדר לבכות. 

- אפשר להיות עצובה, חרמנית, שמחה ומשוגעת על החיים all at once.