מיומנה של זונה מתחילה

אז ככה,
אני בחורה מאוד מינית.
מגיל יחסית צעיר (17) התחלתי להתנסות בכל מיני דברים לא שגרתיים.

התחלתי ממערכת יחסים מחייבת של כמעט כמו זוג נשוי שנמשכה שנתיים,
אח"כ הייתי יוצאת ומנצלת רגשית כל גבר שנקרה בדרכי ומבתולה שחדלה מלהיות ב17 וחצי,
הפכתי למזרון לכל.
לא ידעתי איך מתמודדים עם פרידה ממישהו שאתה מרגיש שהוא מחובר אלייך, אף אחד לא טרח ללמד אותי, הייתי צעירה ואמרו לי את הקלישאה הידועה "זה קורה לכולם" - אף אחד לא הבין שכבר אז "כולם" לא מעניינים אותי.

באתי לעולם הזה לעשות בו כרצוני - ככה זה עם ביתא חיננית (אלפא אני טרם...)
בכל אופן,
התנסיתי בכל מיני דברים כאלה ואחרים:
1. נפגשתי בכיסוי עיניים מלא עם אדם זר לחלוטין שיכל לקצוץ אותי ולשלוח אותי בחתיכות הבייתה - נתתי לו את כל כולי לעשות בי כרצונו.
נהנתי מזה מאוד.
2. עשיתי אורגיות כאלו ואחרות - מזוג, לשני גברים, להיות עם אשה, להיות עם שני זוגות וגם שלושה וארבעה גברים.
3. קשר שנה וחצי 24.7 - בגיל 19.

אין לי פנטזיות כי כל מה שבא לי לעשות אני עושה ולא דופקת חשבון.

הבעיה היחידה שלי היא שאם שואלים אותי - אני עונה את האמת.

את הסרסור שלי הכרתי בגיל 17, הוא עושה מסיבות סקס והוא הציע לי להיות המארחת, הוא אמר לי שאני עסיסית.
אבל אז פחדתי.

לא ממזמן, התפנתה לו משרה, משרה של יותר מזה.

הוא פנה אליי בהצעה להצטרף - והסכמתי.

אולי (most likely) שאני חולת נפש במובן כלשהוא, אבל היי, לא כולנו ?
סכיזופרנית ייתכן?
פיצולי אישיות?

מי יודע,
אני רק יודעת שבחרתי בנתיב הזנות בחיי.
זה קשה לי כי אני משום מה חייבת לכתוב.
אני לא בנאדם שמסוגל לכתוב לעצמו כי הפרטיות היחידה שיש לי בבית שאני גרב בו כרגע מסתכמת במחשב הזה.
זה גם עוזר לי לשחרר ולפרוק.
ככה אני לא מדברת על זה עם אף אחד.
אני נשארת דיסקרטית ובכל זאת יודעת שאנשים קוראים ורואים ולמרבה הפלא, מגיבים.

זונה.