דרך

עוצמת עיניים בעוד המילים שלו הולמות בי
הן מספרות לי אותי אותו
הן מספרות לי סיפור של השפלה
ואני מנסה להדחיק להתעלם להעלם

והקול שלו רגוע שקט ממשיך לצקת בי
לאט בנועם ולא נעים לי
והמילים שלו שחודרות אותי מפלסות להן דרך
למודע שלי ואני עוצמת עיניים חזק

אני לא זזה לא מסוגלת אני לפותה בכבלי הבושה
והקול שלו מגוון עולה יורד בעיקר לוחש
לוחש לי סיפורי אלף לילה ולילה
שחרזדה

הוא מצייר לי תמונה של חוסר אונים
ובמילה בודדה הוא הופך אותי זקוקה
ואני ? לא רוצה לשמוע לא רוצה לדעת
לא רוצה לזכור
והרגשות צפים ועולים ומטביעים אותי
בים של הכלה

והעיניים שעצומות חזק רק מגבירות את המילים
שנלחשות לי וגוף לגוף ואין רווח.
והרוח שנושבת מקררת רק מעט
את העור הלוהט

והוא מעלי ובתוכי ומאחורי
וההבנה בוקעת ממני לאט
ובשפתיים רועדות ומלוחות מהדמעות שזולגות
אני מחייכת קצת ועוד טיפה
השפתיים שלו קרובות לאוזן שלי בחושך הסמיך הזה
שאני עושה לעצמי