מחשבות

אמא,

עדיין לא עיבדתי את כל מה שקרה הלילה ...

זה היה בליל של מחשבות ותחושות בתוך ים הנוזלים הניגרים על פניי ופי הטמונים בין רגלייך. 

זה היה לינוק ברעבתנות חלב משדייך... ועוד פעם לינוק... ועוד פעם לינוק...

זה היה להתעורר כל שעתיים כדי לספק את צרכייך המיניים. 

זאת היתה תנועה בין מציאות לחלום, בין מבוגר לילד ובין שליטה לשחרור.

היו רגעים של שמחה ורוגע, אבל היו גם רגעים של תסכול ותחושת כישלון אל מול ביקורת וחוסר יכולתי לספק אותך. 

אני ממש מבולבל וצריך לעבד את התחושות... זה ממש לא היה מה שציפיתי, אבל מצד שני, זה בדיוק מה שרציתי - רציתי שלא תהיה משמעות לציפיות שלי. 

לא ממש הצלחתי לשחרר ולהיות בחוויה - אבל זה הבאג שלי. 

עצוב שאנחנו כבר לא.