מחשבות

אני כבר מכיר אותה... אני מכיר את החרמנות שמתפשטת בכל הגוף ומחפשת לסתום את החלל שיש לי בלב. 

הכי קל זה לאונן... גם כך אני מסתובב עם זקפה שמסרבת לדעוך, אני אפילו לא זקוק לגירוי חיצוני כי הראש שלי מלא בפנטזיות שהערת בתוכי. 

אבל זה יהיה תחליף גרוע לדבר האמיתי

קרבה... בטחון... אהבה... תשוקה... שייכות... התמסרות... הזין שלי רעב אבל הוא לא מכיר את השפה. 

אני לא רוצה לאונן... אני רוצה שהכמיהה שבתוכי תמשיך לבעור... אני רוצה שהרעב בתוכי ימשיך להעמיק... 

זה קשה לי

אני רעב לאמא