מחשבות

אף פעם לא אהבתי סופשים וחגים. 

כשהייתי ילד אלו היו זמנים של לחץ ועצבים, צעקות והשפלות והרבה הרבה פחד ותסכול.

אני משתדל לתת לילדים שלי חוויה אחרת ומשתדל שלא ירגישו את תחושת החידלון שפושה בגופי ביום שישי בבוקר ומתעצמת בכניסת השבת. 

עכשיו נוסף לזה גם הגעגוע... הרצון לחיבוק... הידיעה שהמרחק הוא לא רק פיזי...

והרצף הזה של שבת חג ושבת, זה מתיש ומעמיק את תחושת החוסר. 

אני תוהה מה את עושה עכשיו, אני אפילו לא יכול לדבר איתך.

געגועים לאמא