פי הבאר

 
לרוב מדמיינת את הדרך, את החיים, כמים זורמים, כנחל, כנהר, ואני שטה,

לרוב בקאנו, לפעמים עם דולפינים או סלמון קשוח, סרדין, קרפיון מבוהל,

לפעמים פוגשת אגם שלו, טובלת במים, שוחה על הגב, לפעמים מערבולת,

מפל גועש, צונחת אל אוקיינוס קפוא, מוצאת לוויתן, כריש דם, שומעת זמרת

הסירנות, זמר מר מתוק, ציפורים בתולות חגות סביב, היצקוק מאוהב בדפנה

דה מוריאה, פאם פטאל, נלכדת בביצה טובענית, ניחוחות מסתוריים, רקב

וטחב, לא בלתי נעימים, סביב נרקיסים, הכי אוהבת נרקיסים, לפעמים נתקלת

בסלע נעוץ, בהר חוסם, נאלצת לצאת אל היבשת, לחפש מעקף, לצעוד ולצעוד,

גם כשחם, יבשושי לי מדי, גם כשקר, לא אוהבת קור, לפעמים מתפצלת הדרך,

נדרשת לבחור, לפעמים בלית ברירה - הדרך בוחרת עבורי, וכן הלאה, ממשיכה

עם הזרם, או שלא, היטב זוכרת מקור הנביעה, חושקת יותר ויותר במים זכים,

צוננים, מבקשת את פי הבאר יותר ויותר

.

יצירה משובחת של Elisa Riemer

.