תמונות מצב

(צחוק מתגלגל)

כי מה חשבת שיקרה?

למה חשבת שאת נכנסת בדיוק.

תחליטי, זה לקח שעה או כמה דקות?

הזין שלו היה חצי רופס, רק כשהפך אותי על הבטן, החזיק לי את השיער כאילו הוא לא באמת מחובר לשום דבר, רק אז הוא התקשה לחלוטין.

לא צרחת, לא צעקת, לא אמרת שום דבר.

בשנייה של הפוגה, התרוממתי, העוצמה שבה הטיח אותי חזרה לשולחן הזכירה לי, בסוף זה ייגמר, את מכירה את זה, אל תזוזי, אל תדברי, זה ייגמר ותוכלי ללכת, חכי בשקט.

כשהוא גומר.

הוא גומר וצונח עליך.

עדיין לופת את הכתף שלך.

הנשימות שלו כבדות ולחות.

נושף בתוך השיער שלך, את כמעט מרגישה אותו מחייך.

הוא מסיט קצוות שיער מהפנים שלך ואת לנצח תשנאי את המחווה הזו.

מהרגע הזה עד שאני בבית, אין כלום.

אחר כך, ימים שלמים, חיים שלמים, אשמע אותו:

"לאן את הולכת?"

(צחוק מתגלגל)

עד היום אין לך תשובה לשאלה הזו.

"What is true for you is what you have observed yourself.

And when you lose that, you have lost everything.

What is personal integrity? 
Personal integrity is knowing what you know – 
What you know is what you know – 
And to have the courage to know and say what you have observed. 
And that is integrity and there is no other integrity.

Nothing in Dianetics and Scientology is true for you 
unless you have observed it and it is true according to your observation. 
That is all."

בהקשר הזה אני תוהה,

האם במקום הזה אמפטיה היא עוד כלי של האדם המדכא? מניפולציות של שליטה, מערכות של חוטים בלתי נראים שנקשרו עוד ברחם, שעיצבו אותנו כמו שאנחנו, עיניים גדולות, לחיים ורודות.

כשמישהו מדביק אותנו בפיהוק, זו ביולוגיה או התניה חברתית של מנגנון מדכא?

דפי.

An individual aberrated enough about sex will do strange things to be cause or effect. He will substitute punishment for sex, he will pervert others.

A girl whose father is dominant will try to continue his life from any failure he has. The father was cause in the child's eyes. The child elected himself successor to cause.

L. Ron Hubbard

שלמות אישית 
מאת ל. רון האברד

 
מה שנכון עבורך הוא מה שהבחנת בו בעצמך. וכשאתה מאבד את זה, איבדת הכול.

מהי שלמות אישית? שלמות אישית היא לדעת את מה שאתה יודע.מה שאתה יודע הוא מה שאתה יודע, וצריך להיות לך האומץ לדעת ולומר במה הבחנת. וזוהי שלמות, ואין כל שלמות אחרת.

אנחנו יכולים כמובן לומר שכבוד, אמת, אצילות – כל אלה הם מונחים אזוטריים. אבל אני חושב שהם כולם יזכו להתייחסות הולמת אילו מה שהבחנו בו באמת היה מה שהבחנו בו, אילו הקפדנו להבחין בדבר שבו הבחנו, ותמיד דאגנו להבחין.ולא בהכרח לשמור על גישה ספקנית, גישה ביקורתית או ראש פתוח – לא בהכרח לשמור על הדברים האלה בכלל – אבל בהחלט לשמור על שלמות אישית מספקת ועל אמונהמספקת בעצמך וביטחון בעצמך ואומץ שאנחנו יכולים להבחין במה שאנחנו מבחינים ולומר במה הבחנו.

אין דבר בסיינטולוגיה שהוא נכון עבורך אלא אם כן אתה הבחנת בו, והוא נכון על פי הבחנתך.

זה הכול.

ל. רון האברד

קודם האבנים הגדולות,

הילדות שלי, האונס, האובדן.

אחר כך חצץ שנכנס בין החורים הקטנים,

השנים הראשונות שלי כאן, החרדות.

ואז המון חול ומים שממלאים את כל החרכים הקטנים, סותמים הכול שלא יהיה מקום ריק ולא יחדור אור,

היום יום, הגברים, הנשים, האכזבות והשקרים.

והכל דחוס טוב טוב.

דברים מתחילים לגלוש החוצה,

הטירוף מסתחרר במערבולות של הברז הפתוח,

מציף.

משחיז את האבנים בדרכו למעלה,

והן זזות על הדפנות, כל רגע יקרעו את המעטפת.

מניעה. סכין.

חתכים מבוקרים, מחושבים, מבחוץ,

שליטה בזרימה החוצה.

המעטפת מורכבת משפיות, היא מה שמחזיקה את כל זה בפנים,

כל חתך שכזה, שנועד להקל על הלחץ,

מחליש את כל המבנה.

מעל לכל אחד מאתנו יש טיימר שסופר אחורה,

הוא מתעדכן כל הזמן.

תאריך תפוגה.

זה יהיה בלילה דומה לזה.

"יש דברים שהם קיימים בפנים ואנחנו כאילו לא...לא מודעים אליהם.
כולנו ציניים כל הזמן, כל כך הרבה וקהי חושים ופותחים עיתון ואומרים: "נו, עוד אסון"
אבל זה לא ככה, זה לא ככה.
חבל ש...שהגענו לכזה מצב נוראי בשביל להתעורר ולראות את זה, 
אני יודעת שאני התעוררתי , אני התעוררתי באיזושהי צורה"

דפי.

הן יהיו בסדר.

את לא.

אצלן, מה שקורה בפנים משתקף רק בעיניים ולעיתים,

אצלך זה נכנס מבעד לדלת עוד לפני שהגעת.

לכן, אותן ירצו להציל, יהיו מוכרחים להציל.

בך לא יגעו.

מצילים את הנסיכות, לא את חיות הפרא,

אותן במקרה הטוב לוקחים מאחורי הצריף ויורים בהן.

אצלן, זה אלגנטי, חינני, עדין, שברירי, יפיפה בצורה הדפוקה ביותר שלו,

אצלך, זה בלגן שאף אחד לא רוצה לגעת, כזה שמקומו בבית חולים לחולי נפש,

מאחורי שלושים מנעולים שאף אחד לא רוצה לפתוח לעולם.

ובגלל זה אני אחזיק אותך אצלי,

כי את יודעת שאף אחד לא ירצה אותך לעולם,

והכרת התודה והנאמנות שאני יכול להוציא ממך הן כאלה שאני לא אצליח להשיג מאף אחת מהן.

את יודעת את זה,

תגידי את זה,

תשבי כאן ותכתבי את זה , ואני רוצה לשמוע אותך אומרת בקול כל מילה שאת מקלידה.

עכשיו תמחקי את הכל,

את יודעת למה.

נכון,

כי זה לא מעניין אף אחד,

עצם זה שישבת לכתוב זה פאתטי,

תסתכלי על עצמך,

מה את משרתת?

למה את קיימת?

תסתכלי על העולם כמו שאת מכירה אותו, תבחני אותו, מה יש בו, איך הוא עובד, את המקומות, האנשים,

עכשיו תדמייני אותו בלעדייך.

לא, הוא לא טוב יותר, הוא גם לא רע יותר,

הוא בדיוק אותו דבר.

איתך או בלעדייך,

אין לך משמעות,

את לא משנה,

את לא משמעותית.

אפילו לא זכרון.

עכשיו תנקי את הבלגן הזה,

שלא יישאר אפילו סימן.

#השלב הראשון הוא להודות שאתה מכור.

למה זה השלב הראשון?

מה הבעיה בלהודות שאני מכורה? אני יודעת שאני מכורה, זה יהיה ממש מטומטם מצידי אם אני לא אודה בזה, אני לא מטומטמת.

במשך שנים נמנעתי מלגעת בדברים האלה, כי אני יודעת שיש לי אופי התמכרותי, זה מה שהופך אותי לכזו טוטאלית, בכל דבר.

עכשיו, עכשיו פשוט אמרתי fuck that, we tried it your way

משם עד לכאן לקח מעט מאד זמן.

אז אני מכורה.

ובכלל, למה זו בעיה?

אני עובדת, לומדת, נפגשת עם חברים, עם משפחה, מתפקדת, יש לי כסף לממן את ההתמכרות הזו, אז מה הבעיה?

זו בעיה כשאתה נרקומן ברחוב.

אני יודעת מה אתם חושבים, חכי חכי, את עוד תגיעי לרחוב אם תמשיכי ככה.

חבר'ה, ראיתם יותר מידי סרטים הוליוודיים.

I got this

אני לחלוטין בשליטה.

סעיפים הבאים:

ההתמכרות היא לא פתרון היא רק תחליף, משכך כאבים.

Well Dah

אבל מי יפתור לי את זה?

מי יפתור לי את אבא שלי?

את המאסטר?

7 שנים של נישואים שלא היו צריכות להתחיל?

את האובדן הגדול ביותר שבנאדם יכול לחוות בחיים שלו?

את כל שברונות הלב שבאו אחר כך? וממשיכים להכות בכל העוצמה ללא רחמים, and more to come

את זה שכולם משקרים כל הזמן? במיוחד בנוגע לזה שהם משקרים כל הזמן?

אני? אני אפתור את זה?

כי אתם למעשה אומרים שאף אחד לא יכול לעזור לי, אני בוודאי שלא מצליחה לעזור לעצמי,

כואב לי הכל כל כך וכל הזמן.

אני לא זוכרת זמן שבו העיניים שלי לא היו אדומות, כל הדבר הזה כל הזמן מנסה לגרד את עצמו החוצה דרך הגולגולת אל העצבים, לקרוע את הרשתית ולצאת את האור.

כן, זה קיים במוח. לא בלב או בבטן.

זו ידיעה ברורה ובטוחה בדיוק כמו נוסחאות במתמטיקה ואיך קושרים שרוכים.

בדבר אחד אתם צודקים, יש לזה תוחלת חיים קצרה, ארוכה ממה שלימדו אתכם הסרטים אבל עדיין קצרה באופן יחסי.

וזו ידיעה נוספת.

ידיעה שבאיזשהו מקום היא כמו שמיכה של בטחון, של שלווה.

ייתכן שזה השקט שביקשתי.

דפי.

2AM and I'm still awake, writing a song"

 If I get it all down on paper, it's no longer inside of me,

 Threatening the life it belongs to

 And I feel like I'm naked in front of the crowd

 Cause these words are my diary, screaming out loud

 And I know that you'll use them, however you want to"

למה הרמון של שפחות זה הדבר הכי טוב שיכול לקרות לך?

סיבה מספר 13:

אם יש לך אחת שיש לה גבול שאתה ממש רוצה לעבור, כשיש לך הרמון זה הרבה יותר קל לתפעול, למה?

כי אתה פשוט שם לידה אחת או שתיים מהשפחות האחרות שלך, מבצע בהן את אותו דבר שהוא גבול עבור השפחה הסוררת ודואג להראות לה את זה, להדגיש כמה הן נהנות מזה, כמה זה לא סיפור גדול, כמה מרוצה אתה מהן וממנה לא כרגע, ובגדול מוריד אותה כל כך נמוך שאין לה ברירה מלבד להסכים למה שאתה רוצה, ההשוואה הזו בינה- שהיא לא מרצה אותך, שהיא סוררת ועקשנית- לעומת השאר- שהם שפחות טובות ומסורות- היא בלתי נסבלת עבורה ומפחידה, מלחיצה אפילו, היא תשבר תוך דקה וחצי.

למה הרמון של שפחות זה הדבר הכי גרוע שיכול לקרות לך?

סיבה מספר 62:

כי כשהן יחליטו לקום עליך, אוי לך.

*אני תוהה האם בשלב כלשהו הrecall הזה יפסיק, יעצור, ייגמר. 

אנחנו סך כל החוויות שלנו,

?I am not that girl. Am i

דפי.

"אני לא יכול להרביץ לך,

זה יהיה חסר אחריות, כמו לתת הרואין למכור."

אני ביקשתי את דעתך?!

לא מגיע לך מכסה!

Just go

G-O

דפי.