תמונות מצב

#השלב הראשון הוא להודות שאתה מכור.

למה זה השלב הראשון?

מה הבעיה בלהודות שאני מכורה? אני יודעת שאני מכורה, זה יהיה ממש מטומטם מצידי אם אני לא אודה בזה, אני לא מטומטמת.

במשך שנים נמנעתי מלגעת בדברים האלה, כי אני יודעת שיש לי אופי התמכרותי, זה מה שהופך אותי לכזו טוטאלית, בכל דבר.

עכשיו, עכשיו פשוט אמרתי fuck that, we tried it your way

משם עד לכאן לקח מעט מאד זמן.

אז אני מכורה.

ובכלל, למה זו בעיה?

אני עובדת, לומדת, נפגשת עם חברים, עם משפחה, מתפקדת, יש לי כסף לממן את ההתמכרות הזו, אז מה הבעיה?

זו בעיה כשאתה נרקומן ברחוב.

אני יודעת מה אתם חושבים, חכי חכי, את עוד תגיעי לרחוב אם תמשיכי ככה.

חבר'ה, ראיתם יותר מידי סרטים הוליוודיים.

I got this

אני לחלוטין בשליטה.

סעיפים הבאים:

ההתמכרות היא לא פתרון היא רק תחליף, משכך כאבים.

Well Dah

אבל מי יפתור לי את זה?

מי יפתור לי את אבא שלי?

את המאסטר?

7 שנים של נישואים שלא היו צריכות להתחיל?

את האובדן הגדול ביותר שבנאדם יכול לחוות בחיים שלו?

את כל שברונות הלב שבאו אחר כך? וממשיכים להכות בכל העוצמה ללא רחמים, and more to come

את זה שכולם משקרים כל הזמן? במיוחד בנוגע לזה שהם משקרים כל הזמן?

אני? אני אפתור את זה?

כי אתם למעשה אומרים שאף אחד לא יכול לעזור לי, אני בוודאי שלא מצליחה לעזור לעצמי,

כואב לי הכל כל כך וכל הזמן.

אני לא זוכרת זמן שבו העיניים שלי לא היו אדומות, כל הדבר הזה כל הזמן מנסה לגרד את עצמו החוצה דרך הגולגולת אל העצבים, לקרוע את הרשתית ולצאת את האור.

כן, זה קיים במוח. לא בלב או בבטן.

זו ידיעה ברורה ובטוחה בדיוק כמו נוסחאות במתמטיקה ואיך קושרים שרוכים.

בדבר אחד אתם צודקים, יש לזה תוחלת חיים קצרה, ארוכה ממה שלימדו אתכם הסרטים אבל עדיין קצרה באופן יחסי.

וזו ידיעה נוספת.

ידיעה שבאיזשהו מקום היא כמו שמיכה של בטחון, של שלווה.

ייתכן שזה השקט שביקשתי.

דפי.

2AM and I'm still awake, writing a song"

 If I get it all down on paper, it's no longer inside of me,

 Threatening the life it belongs to

 And I feel like I'm naked in front of the crowd

 Cause these words are my diary, screaming out loud

 And I know that you'll use them, however you want to"