זה הולך להיות לילה מאד ארוך...
דפי.
שמישהו ילחץ על FF
יש מצב שאיבדתי את זה.
לא ברור לי למה...
זה שקר, אני יודעת בדיוק למה, אבל זה מסוג הדברים שכשמעלים על כתב קשה יותר לקחת חזרה
ובכלל, אם אני אכתוב את זה, איך יהיה נורא מביך מחר?!
ואת מה בדיוק אני רוצה לקחת חזרה?
את מה שאמרתי מאות פעמים? זה קצת טיפשי...
ואיך אפשר לא להגיד משהו שהוא בכלל לא שלי?
"הילכו שניים, יחדיו, בלתי, אם-נועדו."
(עמוס, פרק ג, פסוק ג)
ואני כל הזמן מחכה לדם ואש ותמרות עשן ו..... כלום.
אז מה?
אז בגלגול הבא נחזור כחלזונות?
ושוב את קופצת למסקנות מהירות ופזיזות.
החיפזון מהשטן (טיהי חיפזון).
לוגי זה הגיוני (וגם ערוץ טלויזיה),
וריגשי... הרגש גם ככה עושה מה שבא לו.
(בדגש על ה- לו)
מעניין איך זה להיות בצד השני,
ובאותה נשימה אני רוצה לטפוח לעצמי על השכם שלא הייתי מטומטמת כמו מוצג א'
שידעתי להגיד די,
שהבנתי שזה הדבר הכי טוב שאני יכולה לעשות,
ושלמרות שניתנה לי האפשרות לגרור את זה כמו גופה של סוס מת על כביש שזה עתה הונחה עליו זפת לוהטת,
עשיתי סטופ כי ידעתי שאני לא באמת יכולה לתת את מה שמגיע.
והמחשבה של להעביר מישהו סבל ועוגמת נפש כאלה הייתה גרועה יותר מכל אי נוחות או פחד שהיה לי על עצמי.
ועכשיו אני לא יכולה שלא לתהות האם באותו מקרה עסקינן?
חודש אלול כבר פה במלוא כובד משקלו,
ומשום מה, זה אפילו לא חלף לי בראש כפריט ברשימה.
(זה לא אתה זה אני?)
כשההוא הסתכל עליי ואמר לי "אני חושב שאין לך את היכולת להתאהב"
כמעט והחזרתי לו "מצטערת, כל העמדות תפוסות כרגע"
אבל זו לא אשמתו אז הנחתי לזה.
(זה באמת אני?)
אז מה בעצם אני רוצה להגיד?
אין לי שמץ של מושג והמוח שלי משמיע צליל של מוניטור שאיבד את דפיקות הלב.
דפי.2.0