תמונות מצב

לבקש סליחה זה קל,

זה כמו קסם, אומרים סליחה ומיד מרגישים טוב יותר,

ואחרי כן זה כבר לא משנה,

סלחו לנו או לא, אנחנו עשינו את הדבר הנכון,

אם הבן אדם השני לא יכול להיות בן אדם ולסלוח ולהמשיך הלאה- זו כבר הבעיה שלו,

זו כבר לא הבעיה שלנו.

אנחנו נקיים.

אבל זה לא ככה.

כדי להיות נקיים אנחנו צריכים להיות כנים-קודם כל עם עצמנו.

לקחת אחריות על הרשלנות שלנו,

אני כותבת רשלנות, כי אם משהו נעשה מתוך כוונה, בחירה ומודעות לתוצאות- הרי שאין על מה להתנצל,

עשינו משהו שפגע במישהו אחר, אבל אם מראש ידענו את זה ובכל זאת עשינו את זה- אז על מה נרצה שיסלחו לנו?

☆   ☆   ☆   ☆   ☆   ☆   ☆   ☆   ☆

אני לא מצליחה לסלוח על הספק.

הספק הזה שלפניך לא היה לי.

הספק שנוצר אצלי בגללך ונמצא אצלי בכל דבר שאני עושה.

הספק הזה שלעיתים הוא רסיס קטן של היסוס שמרפרף לי במחשבה למאית שניה, 

ולפעמים הוא מכלה את כל כולי עד שאין לי אויר לנשימה.

אמרנו לקחת אחריות לא?

אז אני לא יכולה לעשות את זה, 

אני לא יכולה להאשים רק אותך בעניין הזה,

אבל אני גם לא יכולה לסלוח לעצמי,

לא בטוחה שאני רוצה, אני די בטוחה שלא מגיע לי.

לא פעם הסברת לי בפירוט למה אסור לבן אדם שתהיה לו תקווה,

שתקווה היא מה שהורס אנשים,

שעדיף פשוט להוריד את הראש ולא לנסות אפילו להעז לחשוב על דברים טובים, 

שלא לדבר על לחלום.

אז הדבר שאני רוצה לבקש עליו סליחה יותר מהכל הוא,

על הפעמים שבהן הורדתי את הראש, על הרגעים בהם לא העזתי,

ועל החלומות שלא חלמתי.

בשבילי, בשבילך, בשבילנו.

והוא,

כבר אחרי חצות, אני מקווה שהוא שומע,

רִבּונו שֶׁל עולָם. אֶתְוַדֶּה עַל עֲבֵרות. קַלּות וַחֲמוּרות. בַּלַּיְלָה לְסוף אַשְׁמוּרות:
יִצְרִי עֲלִילות בְּרֶשַׁע לְהִתְעולֵל. שׁומֵר מַה מִּלַּיְלָה שׁומֵר מַה מִּלֵּיל:
לִבִּי וְעֵינַי לַחֲטא יֵאותוּ. וְיום וָלַיְלָה לא יִשְׁבּתוּ:
וּשְׁאָר אֵבָרַי לַעֲשׂות הָרַע בְּעֵינֶיךָ יִתְלַחֲשׁוּ. כָּל הַיּום וְכָל הַלַּיְלָה תָּמִיד לא יֶחֱשׁוּ:
וְיַעַן אֲשֶׁר עָבַרְתִּי עַל מִצְות עֲשֵׂה וְעַל מִצְות לא תַעֲשֶׂה. מִי יִתֵּן וְאַשְׂחֶה בְּכָל לַיְלָה מִטָּתִי בְּדִמְעָתִי עַרְשִׂי אַמְסֶה: אוּלַי יִשְׁמַע קול בִּכְיִי נורָא עֲלִילָה. יום צָעַקְתִּי בַּלָּיְלָה:
אֶקְרָא יומָם וְאָרִים קולִי. עַל פִּשְׁעִי וּמַעֲלִי. וְלַיְלָה וְלא דוּמִיָּה לִי:
אֶת מִקְצַת חֲטָאַי אֲנִי מַזְכִּיר לִפְנֵי צופֶה עֲתִידות. לַיְלָה אָקוּם לְהודות:
וְאודֶה עֲלֵי פְשָׁעַי וּזְדונַי. הַלַּיְלָה הַזֶּה לה' :

אָנָּא ה' אֱלהֵינוּ וֵאלהֵי אֲבותֵינוּ. תָּבא לְפָנֶיךָ תְּפִלָּתֵנוּ. וְאַל תִּתְעַלַּם מַלְכֵּנוּ מִתְּחִנָּתֵנוּ. שֶׁאֵין אֲנַחְנוּ עַזֵּי פָנִים וּקְשֵׁי ערֶף לומַר לְפָנֶיךָ ה' אֱלהֵינוּ וֵאלהֵי אֲבותֵינוּ, צַדִּיקִים אֲנַחְנוּ וְלא חָטָאנוּ. אֲבָל חָטָאנוּ. עָוִינוּ. פָּשַׁעְנוּ. אֲנַחְנוּ וַאֲבותֵינוּ וְאַנְשֵׁי בֵיתֵנוּ:

לַאדֹנָי אֱלֹהֵינוּ הָרַחֲמִים וְהַסְּלִיחוֹת, כִּי חָטָאנוּ לוֹ:
לַאדֹנָי אֱלֹהֵינוּ הָרַחֲמִים וְהַסְּלִחוֹת, כִּי מָרַדְנוּ בּוֹ:
אַל נָא תָשֵׁת עָלֵינוּ חַטָּאת, אֲשֶׁר נוֹאַלְנוּ וַאֲשֶׁר חָטָאנוּ:
חָטָאנוּ צוּרֵנוּ. סְלַח לָנוּ יוֹצְרֵנוּ:

שְׁמַע יִשְׂרָאֵל, יהוה אֱלֹהֵינוּ, יהוה אֶחָד:

יִתְגַּדַּל וְיִתְקַדַּשׁ שְׁמֵיהּ רַבָּא. (אמן) בְּעָלְמָא דִּי בְרָא כִּרְעוּתֵיהּ. וְיַמְלִיךְ מַלְכוּתֵיהּ. וְיַצְמַח פֻּרְקָנֵיהּ. וִיקָרֵב מְשִׁיחֵיהּ. (אמן) בְּחַיֵּיכון וּבְיומֵיכון וּבְחַיֵּי דְכל בֵּית יִשְׂרָאֵל בַּעֲגָלָא וּבִזְמַן קָרִיב וְאִמְרוּ אָמֵן. (אמן) יְהֵא שְׁמֵיהּ רַבָּא מְבָרַךְ לְעָלַם לְעָלְמֵי עָלְמַיָּא יִתְבָּרַךְ. וְיִשְׁתַּבַּח. וְיִתְפָּאַר. וְיִתְרומַם. וְיִתְנַשֵּא. וְיִתְהַדָּר. וְיִתְעַלֶּה. וְיִתְהַלָּל שְׁמֵיהּ דְּקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. (אמן) לְעֵילָּא מִן כָּל בִּרְכָתָא. שִׁירָתָא. תִּשְׁבְּחָתָא וְנֶחָמָתָא. דַּאֲמִירָן בְּעָלְמָא וְאִמְרוּ אָמֵן. (אמן):
יְהֵא שְׁלָמָא רַבָּא מִן שְׁמַיָּא. חַיִּים וְשָׂבָע וִישׁוּעָה וְנֶחָמָה וְשֵׁיזָבָא וּרְפוּאָה וּגְאֻלָּה וּסְלִיחָה וְכַפָּרָה וְרֶוַח וְהַצָּלָה. לָנוּ וּלְכָל עַמּו יִשְׂרָאֵל וְאִמְרוּ אָמֵן. (אמן):
עושֶׂה שָׁלום בִּמְרומָיו. הוּא בְרַחֲמָיו יַעֲשֶׂה שָׁלום עָלֵינוּ. וְעַל כָּל עַמּו יִשְׂרָאֵל וְאִמְרוּ אָמֵן. (אמן):

 ושתהיה לנו שנה טובה,

 דפי.