אני לגמרי יודעת שאני שרוטה,
אני כתבתי את זה, ובזכות זה גם אתה עכשיו יודע.
אז למה אתה מרגיש צורך להסביר לי שאני שרוטה?
בוא נסגור את הפינה,
אין לי תקנה.
ולא, אתה לא יוצא דופן, אתה לא תתקן אותי.
כל מה שאתה יכול לעשות זה או לשרוט אותי יותר, או לבחור להניח לזה ופשוט להיות נוכח, כאן ועכשיו ושיהיה לנו מגניב.
למה אתה תמיד בא עם פאתוס ולאגסי ומור"קים וכאב ראש?
אתה בכלל יודע מה אתה רוצה?
שחרר אותי באימא שלך.
אל תזיין לי את השכל שאני מסקרנת אותך ואתה רוצה להכיר אותי, לפחות תהיה אמיתי, אל תודה בזה לי, תודה לעצמך ותבין שאני מרגישה את השקר שלך מקילומטר.
אי אפשר לזייף דאגה, חיבה, פשוט אי אפשר.
וכשאתה מבקש שאספר על הטראומות שלי בזמן שאני משחקת לך בזין?!
How fucked up is that???
אם אנחנו לא יכולים להיות חברים, אנחנו לא יכולים להיות גם שום דבר אחר, לפחות לא משהו מתמשך, פשוט כי אני לא אסמוך עליך אף פעם.
למה זה כזה מסובך להבין?
אתה לא רוצה שנהיה חברים Fine ,תגיד את זה,
Own it
תגיד שמה שמעניין אותך זה הסקס על הטיותיו ושלא בזין שלך להכיר אותי.
אבל אל תמכור לי את השקר הזה.
זה שהקשבת במשך כמה שעות לא עושה אותך צדיק או אומר שפיצחת את נפשי, זה אומר שיש לך סבלנות ואתה יכול לחכות עד שיגיע החלק שאתה מעוניין בו.
ניצלו אותי מספיק פעמים בחיים שלי, אתה באמת רוצה להיות חלק מהרשימה הזו?
אל תשקר לי, בחיים שלך אל תשקר לי,
לא כי זה לא מוסרי או נכון, או מה שלא יהיה, פשוט כי בנקודה הזו שאני לא סומכת עליך בשיט, אם תשקר לי, אני לא אסמוך עליך לעולם.
תהיה בטוח שכמה שאתה לא קיצוני ושרוט בראש שלך, אני כנראה יותר(זה לא אתגר ויש כנראה מספר בודדים שלוקחים אותי בהליכה אבל זה בכללי) תהיה אתה, אין סיכוי בעולם שתצליח לבנות את מה שיהיה אצלי בראש ותאמין לי שאם תעשה רק את זה, פשוט תהיה אמיתי, אני כבר אעשה את כל שאר הדרך אליך.
אתה יושב?
תן לי להוביל. בדיוק מה ששמעת, תן לי להוביל, תזרום איתי בנקודות שאני לוקחת לך את היד ומבקשת שתבוא איתי, מי יודע, אולי תמצא נקודות על המפה שבכלל לא חשבת שקיימות, או לחילופין, לפחות תדע איפה המוקשים שאתה לא מוכן לדרוך עליהם נמצאים. זה לא עושה אותך פחות גבר, או פחות שולט או פחות נקודה. הפוך.
תבדוק שאכפת לך. ממני. באמת אכפת לך.
תשאל את עצמך, אם בסוף "לא יוצא" לי מזה כלום, האם אני עדיין רוצה להיות איתה? אם התשובה לכך היא לא, just keep walking
זה רק יעלה לשנינו בזמן ובעצבים.
את מספר החברים שלי אני יכולה לספור על שתי ידיים בקושי, אבל כל אחד כזה הוא לכל החיים, משפחה, אני לא מצפה שתהפוך להיות כזה, למרות שאיזה מגניב אם זה יקרה?
לא כל דבר בחיים האלה הופך לאהבה, אפילו לא רוב, למעשה מעט מאד כן. אני לא מצפה שנהיה סיפור סינדרלה, לא חושבת שאתה נסיך, ואין לי ציפייה שתציל אותי.
לך לעומת זאת, ממש מדגדג שאתאהב בך, זה חלק מכל סיפור האגו שלך, תניח לזה.
לסיכום,
דמיין לך סיטואציה כזו, אתה ואני, יושבים בבית שלי או שלך, אין טלוויזיה, אין מוזיקה, אין סקס, חושב שהיית רוצה להיות שם? לא אם אתה חושב שהיית שורד את זה, אלא רוצה, האם אתה רוצה להיות שם?
דפי.