לפני 6 שנים. 15 בנובמבר 2018 בשעה 9:54
הוא מצביע על השולחן.
עליו מונחים שלושה דברים:
קיין
מחבט
צנצנת אורז
אני ניגשת לשולחן, מסתכלת, מגיעה לצנצנת האורז, מסתכלת עליה ואז עליו, מחייכת אליו חיוך טיפשי, מרימה אותה ומביאה לו אותה.
אם עד היום לא יצא לכם לעמוד שעות על הברכיים כשמתחתכם מונחת שכבה של אורז, שעם כל שניה חודר וצורב לכם עוד ועוד בעור, תאמינו למה שאני אומרת ואל תנסו את זה בבית.
איזו בחירה מפגרת.
אחר כך, כשהוא שלף את הגרגרים מהברכיים והרגליים שלי, הוא חייך חיוך טיפשי, אני כבר לא.
דפי.