עונש בהרחקה, אחד האהובים עליו.
נכתב בעיצומו של אחד מהם.
למה אתה מתעקש לשחק איתי? זאת אשמתי, אני יודעת, אני המטומטמת אני לא מסוגלת להגיד מה שבאמת עובר עליי ,הגאווה שלי לא נותנת להיפתח, להיחשף, לגלות לך מה אני מרגישה, מה קורה כשאתה מדבר איתי, איך אני כולי רועדת מפחד או אולי בעצם מהבנה, שאני במרחק משפט מחריצת גורלי לתמיד, לטוב או לרע בגלל זה אני בורחת, בורחת לבדיחות דעת, לשנינות, סרקאזם וציניות אני הרי אלופה בזה. כול החיים שלי עבדתי כדי לשכלל את השיטה, להסתיר בצורה הטובה ביותר ואני עוד מתפלא שאתה לא שם לב, איך אתה יכול אם אני לא נותנת שיראו? ועכשיו אחרי כול השנים האלו אני לא מסוגלת להוציא כמה מילים פשוטות, שאומרות הכול ,איך אני מסבירה לך שאצלי זה אמיתי, אצלי זה מרגיש, הכול נמצא שם וקיים וזה לא רק סיפור אגדה שאנחנו רוקמים לעצמנו ונגמר עם סגירת הספר, לא!, אני אמיתית ואני מרגישה.
רוצה לעלות לגג העולם ולצרוח לך את כול הדברים האלו ולא להפסיק לצעוק את הכאב, האהבה, הטירוף, הבכי, הפחד, לצרוח עד שתבוא אליי ותיקח אותי, תרגיע כמו שרק אתה יכול במשפט "את שלי" או שאם אתה לא רוצה בי תעלה לפסגה איתי ותדחף אותי משם.
שונאת את הגאווה הטיפשית הזו למה אני בכלל צריכה אותה איתך? אם רק לא היית כול כך מאיים... עד שאנחנו מתחילים קצת להירגע ולהוריד מגן או שניים אתה קופץ מיד, תן לי לראות אותך ככה, גלוי, אכפתי, עדין, מתחשב, אוהב. תנסוך בי ביטחון, יודעת שלעולם לא תיפגע בי אבל צריכה לשמוע אותך אומר את זה רוצה לתת לך את עולמי, חיי, נפשי, נשמתי, מרצון מאהבה מקבלה מהבנה, שבלעדייך אין לי עולם, לפחות לא כזה שאני רוצה להמשיך להתקיים בו. אתה עומד לפני הכול, כי אתה נמצא בכול, בחשיבה שלי, במעשים שלי, באהבות שלי, בשמחה בעצב ובכאב הכול מתחיל ונגמר בך.
אני יודעת שאני שלך אם תרצה בי ואם לא ......בבקשה תרצה בי.
דפי.
