בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

wicked fairy

נפתח הספר, נפתח הלב,
בואו גלו מהו כאב
אדם עם כנפיים, עיניים סגולות,
היכנסו לבפנים יש הרבה לגלות...
לפני 19 שנים. 15 באוקטובר 2005 בשעה 23:25

"ברור?"
"כן, מאסטר".
זה כל כך כיף להגיד את המילים הללו. במיוחד בשבילו.
אני מקווה שכל ילך כשורה מחר, אני מקווה שאמצה חן בעיניו והוא בעיניי, הלוואי והכימיה המעולה שיש ביננו כרגע תמשיך להתקיים גם בעולם הפיזי. הלוואי.

היד שלי דורשת ליטוף, השפתיים שלי דורשות נשיק והרגל שלי דורשת לגעת בו כבר, במעלה רגלו בעדינות חשאית מתחת לשולחן באמצע בית הקפה, ולו רק בשביל לראות את חיוך ההנאה והחרמנות מתפשט על פרצופו וגופו כאחד.


ארררררררררררר

שיהיה כבר מחר!!!!!!

לפני 19 שנים. 14 באוקטובר 2005 בשעה 17:54

אני מעריץ אותכן...

רוב האנשים שבאמת שינו אותי היו נשים, מכל הגדלים, צורות, צבעים, המינים, הריחות וכ'ו.

אני יכול לכתוב כל כך הרב שמות ד' ז' א' עוד א' ר' עוד ר' ק' ועוד ועוד ועוד כל כך הרבה נשים....


תוד לאל שאני חולה על גברים... במיוחד על גבר אחד, גבר מאוד ספציפי, שאני הולך לפגוש ביום ראשון!!!!!!!!!!!! ויייייייייייייייי.......


מישהו רוצ מרגריטה ורודה?! אבסלוט רזברי?! רדבול ודקה?! מרטיני {שניי זיתים, ברור!}?! אני רוצה ר לחגוג....

P: P:P:P:P:P:P:P:P:P:P:P:P:P:P:


}{}{}{}{}{}{}{}{}{}{}{}{}{}{}{}{}{}{}{}{}{}{}{}{}{}{}{}{

אני אוהב את כולכם/ן. מאוד!

{לא! אני לא מסומם!}

לפני 19 שנים. 13 באוקטובר 2005 בשעה 18:16

ברחוב, בשקט.
מחשבות עוברות, נעות, מתעכלות בעדינות אגרסיבית.
אני חי, כמו שרציתי, כמו שאת רציתי. תיק מכביד על גבי, בידי קלסר לבן עטים וקלמר. אני ולך וחלקת דשא מתחת לרגלי, עץ ללא עלים חולף לידי ואבן גדול מימני.

את מופיעה, מחייכת, לבוש של סגול עם פרחים על פס החזה של שמלה, פרחים סגולים, בהירים יותר מן שמל עצמה. על גבך תיק קטן, עינייך מוגנות על ידי משקפיים קטנות ושיערך נשאר כמעט כשהיה הוא ארך קצת אך צבעו החום-אדמוני-כתמתם לא השתנה.

כל הדברים אשר בידיי נופלים, ואני מתמוטט על הדשא הלח ופורץ בבכי מטורף. את מתקרבת וידך מלפת את גבי בעדינות ואז... ואז...

ואז אני מתעורר ומגלה ,לדאבוני, שזה היה רק חלום ואת עדיין בארה"ב ואני בישראל.

חץ דימיוני אך מוחשי בצורה מפחידה ביותר עובר בליבי, לאט לאט.

לפני 19 שנים. 12 באוקטובר 2005 בשעה 21:42

איש יקר

איש יקר אתה יודע כמה זמן אני רוצה
לדבר אבל העצב לא יוצא
20 שנה אני גם ככה מתוכנת
לא לשחרר את האמת בבת אחת

אתה יודע כמה זמן אני מוכן
לזרוק הכל בתוך בקבוק ירוק לים
ואיך היופי מלטף את הפינות
אתה יודע מתחשק לי לנסות ואז לראות

איך האור נכנס לי דרך הבגדים
והרחוב מוצף סרטים מצויירים
צבעים טובים
שלא היו לי

איש יקר אני חיפשתי משמעות ברגעים
ברווחים שבין המוות לחיים
שבין האור למה שבא אחרי דמעות
אתה יודע מתחשק לי לנסות

וחושב שלפעמים אני מוכן
להיכנס למכונית, נברח מכאן
ואיך הכעס משנה את העובדות
אתה יודע מתחשק לי לגלות ואז לראות

איך האור נכנס לי דרך הבגדים
ויש תמונות של ילדים בעציצים
גדלים נכון
שלא יהיו לי

ואז לראות איך האור נכנס לי דרך הבגדים
כשהרחוב מוצף סרטים מצויירים
צבעים טובים
שלא היו לי

איש יקר...
חצי ירח מאיר על בן אדם שלא זורח
משאיר חיוך קטן ותיכף הוא בורח
האנשים שבסביבה לא בשבילו
ועכשיו אני שמעתי שהלב הזה הוא חצי אוטומטי
שאין כניסה לחדרים אנ'לא ידעתי
למצוא לך עכשיו את התשובה

חצי ירח מאיר על בן אדם שלא זורח
משאיר חיוך קטן ותיכף הוא בורח
האנשים שבסביבה לא בשבילו
ועכשיו אני שמעתי שהלב הזה הוא חצי אוטומטי
שאין כניסה לחדרים אנ'לא ידעתי
למצוא לך עכשיו את התשובה




להבין את המים

אמצע הבוקר ואין תוכניות
כבר עברו מעשים מעלי
משאית שעוברת ברחובנו הצר
וחשבתי אולי זה כדאי

תנסה להבין את המים
שזורמים במורד הנהר
מה שעוד לא נגמר
יהיה פה מחר

כמעט צהריים בבית ליד יש
בצק שתופח לאט
וגדודי השמחה שיגיעו בלילה
וריחם המוכר

תנסה להבין את היופי
שתלוי על עוד שבר ענן
ואנחנו עוד כאן רעבים למגע
מחכים לתשובה

תנסה להבין את המים
שזורמים במורד הנהר
מה שעוד לא נגמר
יהיה פה מחר

תנסה לעבור את הערב
עוד יבואו זמנים אחרים
תהנהן ותסכים תחייך לאורחים

תנסה לעבור את הלילה
את הפחד שיש בשתיקה
את היד הרכה שאומרת שלום
מלטפת בחום




אני אוהב את השיר הללו, הם עושים לי טוב על הלב... מזכירים לי תוקפות לא כל כך רחוקות שנראות כאילו עברו לפני עשור או שניים.

בנתיים אני מתגעגע וחושק בשקט לך.

מיאו.

לפני 19 שנים. 12 באוקטובר 2005 בשעה 16:46

ומשעמם לי...

אולי אני אסע על הרולר?, לא נסעתי מאז אתמול...

אולי.

וקלייר- את לא אוהבת אותי יותר!
למה? {את בטח שואלת את עצמך} כי את לא אוהבת אותי ממלמל! הא!

וגם גלידת שס"ק! כי בא לי!

:)

לפני 19 שנים. 12 באוקטובר 2005 בשעה 11:17

בא לי גלידת שס"ק.
בא לי שתאכיל אותי בגלידת שס"ק.
בא לי שתאכיל אותי בגלידת שס"ק עכשיו!
בא לי שתאכיל אותי בגלידת שס"ק עכשיו! ואני אלקק אותה מהגוף שלך.
בא לי שתאכיל אותי בגלידת שס"ק עכשיו! ואני אלקק אותה מהגוף שלך ואשמע את הגניחות הקדושות הללו.
בא לי שתאכיל אותי בגלידת שס"ק עכשיו! ואני אלקק אותה מהגוף שלך ואשמע את הגניחות הקדושות הללו ואגיד: "תודה, אדוני!".

לפני 19 שנים. 10 באוקטובר 2005 בשעה 17:47

אני חושב עלייך ואני נטרף.

אני משתגע!!! לא רואים?

כל המחשבות הללו אני מרגיש כמו כוס קולה של ילד בן שלוש שנושף אויר עם קש ורוד אל תוך כוס הקולה וכל הבועות והקצף יוצאים מן הכוס הירוקה, מהפלסטיק השקוף והירקרק.

אני מחכה למילים הללו שיצילו אותי משעמום מוחלט, מאפור, ממוות נפשי מהלך...

אההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההה.
{זה אני צורח מרוב טירוף 😄 }.

אני בוהה בך.
כל הזמן.
כל היום.
כל השנה.
כל הדרך.
איתך, לך, לדעת לנשום אותך להיות שלך. להיות. משוייך. כלוא בנבכי עצמי. מצפה להיות כלוא בנבכייך. להיות שלך.

תקשור אותי, תענה אותי, תנשוך, תצבוט, תמשוך, תמרוט, תכאיב, חזק, מאוד חזק, מאוד מאוד חזק, עד זוב דם.
תשפיט אותי להיות הכלבלב המושתן שלך. אני אנבח, אני מבטיח. וואף! וואף! וואף!


רק תעשה את זה כבר, תעשה אותי מאושר! damn you! אני חושב שאני מתאהב בך!

אההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההה
{זה אני צורח- סתם כי אני חייב 😄 }.

לפני 19 שנים. 9 באוקטובר 2005 בשעה 21:36

אמרת את המילים הקדושות הללו.

קראתי לי כמו שכל כך חיכיתי שיקראו לי, שאתה תקרא לי.

"עבד קטן, עבד מושתן".

דרשת ממני לעשות את כל מה שאני חושק ורוצה כל כך לעשות...
לנקות לך, לבשל לך, לסדר לך, להיות רק לך.
להיות הכלב שלך, להיות על 4 רגליים, תמיד, עם ראשי רכון אל הרצפה ואני מרגש את מבטך שורף את גבי.

אני מתחנן למגע הזה, העדין, הטהור, המרגיע, המשייך.
אני כבר כמעט חש בו. אני כבר כמעט חש בך.

"ברור?" הקול שלך מחרמן אותי, בטירוף.
"כן אדוני" אני מציית.

אני חולה, מתחתייך.

לפני 19 שנים. 9 באוקטובר 2005 בשעה 18:47

היום בחזה- מאוד.

מסתבר שנתפסו לי שרירי החזה, כאב לי לנשום....


נוסטלגיה רחוקה הציפה אותי כשפגשתי 3 נשים מן העבר שלי... אלוהים כמה זמן עבר...

בכל אופן עידכונון קצרצר וזהו.

נשיקות מיליון לכל.

לפני 19 שנים. 9 באוקטובר 2005 בשעה 0:54

0

כלום, האין המוחלט.


הצבע המייצג מספר זה- שקוף.





1

מייצג עבורי את הכוח העליון, הקוסמוס, מה שמניע את העולם, אהבה, האחד, התחלה וטוהר.

הצבע הוא ניטרלי בדרך כלל שחור, לבן או שקוף לבנבן.



2

מייצג עבורי את האל והאלה, צמד, שלמות דואלית.

צבעו הוא צהוב.




3

מייצג עבורי את ה-three fold law, השלמה, הוא נראה כאילו הוא מספר סגור שסוגר דברים.

צבעו הוא חום.




4

האלמנטים-אויר אש מים ואדמה, אנרגיות, אטימות מוחלטת הפועלת כמראה.

צבעו- ורוד.




5

פנטגרם, מספר קדוש, המספר השלם, מספר של כוח, עוצמה ושל טבע.

צבעו הוא ירוק.





6

אין הרבה למען האמת, אני פשוט מרגיש שהוא חשוב לי ויש לי הוכחות! תסתכלו על פרחים בפריחה שימו לב- אם תספרו תגלו שלרוב הפרחים 5 או6 עלי כותרת.

אדום, אדום חזק חזק.







7

האלה הרחומה, אלוהיות, כוח אלוהי, קריאת מחשבות, התעסקות במאגיה ומיסטיקה של ההבנה והיכולת.

סגול, סגול, סגול. כאילו היה יכול להיות צבע אחר אשר היה מתאים לספרה הזאת יותר...





8

האין סוף.

כתום.






9

החזרה אלינו, השיגשוג, התפתחות.

ורוד- רק יותר לכיוון הסגלגל. ורוד עם טאץ' של סגול. זהו.






10

מספר הפעמים שגמרתי היום. במסנג'ר שלי כתוב "חרמן, מאוד!" זה לא סתם!!!!!!

דנדי- אמרתי לך שתקראי על זה!




זהו לעכשיו...