ערב טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

wicked fairy

נפתח הספר, נפתח הלב,
בואו גלו מהו כאב
אדם עם כנפיים, עיניים סגולות,
היכנסו לבפנים יש הרבה לגלות...
לפני 19 שנים. 2 בספטמבר 2005 בשעה 20:43

וסוף סוף מתחיל לראות תוצאות...

53 אמנים ואין ספור יצירות! לדעת בעל פה את הכל! שמות! זרמים!

אני נח קצת, קצת כל פעם אבל יעיל בכל רגע שאני עובד....

18 נלמדו.
35 to go!

אני חייב לקבל ציון טוב, חייב....

לפני 19 שנים. 2 בספטמבר 2005 בשעה 18:05

אבל לפחות אני יודע שבאלא היה היה אוף! איזה אמן הוא היה? קוביסט? לא! פוטוריסט! והוא צייר כלב מפגר! דינמיזם של כלב קשור ברצועה! בעעעעע

לפני 19 שנים. 1 בספטמבר 2005 בשעה 9:32

אז אני לא עושה כלום...

טרור!

לפני 19 שנים. 31 באוגוסט 2005 בשעה 16:03

שנה מיוחדת מאוד בחיים שלי...

אולי אפשר כמה מזל טובים? אולי....

בנתיים שיר ישן שכתבתי ונזכרתי בו לפני כמה ימים

הזכר לי /kael

הזכר לי ימים
ימים טהורים
טהורים באהבתנו

הזכר לי רגעים
רגעים סוחפים
סוחפים עד שלא ראיתי

הזכר לי למה
למה ברחת
ובחרת אחר...

לפני 19 שנים. 31 באוגוסט 2005 בשעה 12:59

עוד לילה לבן באמתחתי....
צופה ב"בחור של גיא" מציל את ציון.

פתיחה חדשה של יום, הציפורים מזמרות, צרצרים משמיעים את קולם דורשים גם הם את זכותם בטבע, ודיוות כאלו ואחרות עושות לי טוב באוזן...

גם אתה עושה לי טוב, אתה, אל השמש, אלי...
גבירתך עוד בשמיים מחייכת אלייך, מברכת אותך לשלום, מודיע על בואך כאשר היא דועכת לאט לאט אל תוך כוכה הפרטי מחכה לשקיעתך בעוד שעות מספר.

יום חדש, יום טוב, יום מבורך, זהו היום.

טבע, חיוך, סימן של אהבה וקר לי, נוסטלגיה קרובה אל העבר...

גשם, אפור, המדרחוב בירושלים הקפואה ואני במעיל שחור ארוך.....
אני מתגעגע לימים הם, אני כל כך מחכה שהם יבואו מצפה להם עד אין סוף....

חורף עושה לי לחשוב על אהבה.

לא, לא רק חורף, גשם, רוח קרירה, עיברי לידר, כל מיני דברים, אתה אני וחלון גדול שנוכל לצפות ממנו על העולם ולחיות בבועה מאוהבת משלם עצמנו...

שמיים עפופים עניים, לזאת אני מתגעגע, לרומנטיות החבויה אותה אני נאלצים ברצון עז לגלות, לחקור עומקה, לדעת אותה ועצמנו בכל מובן אפשרי.

הירוק מול העיניים גורם למחשבות רחוקות על מישהו שלא היה איתי אף פעם, מישהו שאני עוד לא מכיר, לא יודע איך הוא נראה, מישהו, סתם מישהו.

מיוחד, מרתק, מעניין, סוחף, משגע, מרטיט, מבהיל ורחפני, מישהו שיקח אותי רחוק במבט, ימתח ידו לליטוף עדין שיתגלה כאושר צרוף מן השניה הראשנה ועד לאחרונה.

ערפל מסתלסל בין העיניים, עף בין העבים שעל ההרים.
יערות, גשמים, רוחות, פיות מצחקקות בין ענפי האורנים, לבושות פרחים ממטירות מטרי אושר ואהבה קטנים מבין כנפיהן.
אח ואחות, כמונו.
שונים אך דומים, כמונו.
קרובים בלב ובנפש, כמונו.
קרובים בגוף, שלא כמונו.

דמעות על עזיבה, כל כך רצויה ונכונה אך כואבת לא פחות, כואבת למכביר.

ריחות הלבנדר, הרוזמרין, זיכרונות של חורף ותחילת קיץ, של חוסר ידיעה והשתנות, הפיכה למי שאני ומה שאני.

גם בזכותך, תודה.

לפני 19 שנים. 30 באוגוסט 2005 בשעה 14:25

בתור ירושלמי אני חושב שאני לעד אסבול מן הלחות הנוראית הזאת.

חם!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! ומגעיל! ולח ופויה!

פיכסי!

נורא רציתי לראות היום את הדירה שלך אבל לא הספקתי...

חם לי ואני חרמן ושוב חם לי, אלוהים תצילי אותי....

ואני עדיין לא למדתי כמו שצריך למבחן....

מיאו!

לפני 19 שנים. 29 באוגוסט 2005 בשעה 12:21

מישהי שלא מחמיאה לי בד"כ אמרה לי אתמול שהחולצה שלי ממש יפה.

יש לי מבחן גדול מתקרב ועוד לא התחלתי להתכונן.

מישהו או מישהי קראו את הפוסט שלי לאחרונה. יותר נכון לפני 4 ימים או משהו כזה וקרא נראה לי את כולו! אני רוצה לדעת מי זה, אשמח אם תזדהה/י....

יש מישהו שאני רוצה להשיג ולא מצליח כי אנחנו כל הזמן מפספים אחד את השני- אולי זה לא נועד להיות?

בנתיים אני רוצה להיפגש איתך, אני יודע שאת גמורה אבל מישהו צריך לצבוע את הקירות הללו....

ואה, כן, תודה לך!

לפני 19 שנים. 25 באוגוסט 2005 בשעה 5:52

את! הכל בגללך! המילה הזו נדבקה לי לווקביולרי חזק כל כך שאני מזמזם את זה בשביל הכיף!

גברת! you're going down!

אני נוסע לי לגמלה ברמת הגולן, לצמיר חמדמד... נופש, הגיע הזמן!

עדיין כואב הכוס, אבל פחות {רק למקרה ששאלתם!}

וקלייר מותק! את מוזמנת באופן רישמי אליי לטיפוחי גוף ונפש! {כן, גם את בליסנה, כאילו ברור... } מה את רוצה לאכול? עלי! ציפורניים? עליי! מסאג'ים? עלי! {לא תרתי משמע!} חובת ההגעה? עלייך!

לפני 19 שנים. 25 באוגוסט 2005 בשעה 0:34

כואב לי כל הזמן.

זו הולכת, זאת עוזבת,עם זה אני לא מצליח לדבר וזאת צרחה עלי במשך 3 שניות רצוף!

שזה כבר שתיי שניות וחצי יותר ממה שהיא הייתה צריכה כדי שאני אתעצבן עליה!ככה לא מעירים בן אדם! ראבק!

אני לוקח חופש! כן! חופש! אני אסע לי לכפר ערבי קטן בגליל העליון, אקח לי צימר נחמד עם ג'קוזי, אני אביא את סבון הוניל הטיבעי... את ברטולד,קריסטל וכמה DVD's אולי אמצא איזה ערבי גדול {מה שאני אסתפק בקטן?!?!?!?} וחמוד שיפרק לי את הצורה עד שיכאב לשבת והכל יהיה טוב למשך חצי שבוע....

אני נמצא במצב שאחיותי למסע הגאה, האוחצ'ות, אומרות: כואב לי הכוס!

אז בוא נסדר את זה, הנה אני מוציא את האוחצ'ה הקטנה שבי שתגיד בבלוג הזה חד וחלק: כואב לkael הכוס!!! ואווה כמה כואב! רופא! אחות! הצילו! כואב!!!!

וחזרה למציאות.

אני אקח כמה ספרים לקרוא, סקוט קאנינגהאם אחד ואולי אחד של ק' אמבר או קסנדרה איזון, מי יודע? את הארי פוטר 6 אני לוקח no matter what! נקשיב למוזיקת פופ דיכאונית heartbreak lullabye, from sarh with love, beautifull ,etc.

אני במצב רע, נכון?

תגידו לי! באמת אני אוכל לעמוד בזה....

הקול הקטן שלי אומר:"על מי את עובדת, פרחה, הדבר היחידי שאת יכולה לעמוד בו זה התמוטטות עצבית מינורית, לא יותר, ליתיום אחד או שניים עם המרטיני?"

"שניים כפרה, אני ממש צריכה את זה" אני עונה באופן חד משמעי שלא משתמע לשתי פנים.

כואב לי הכוס, הזכרתי?












נמאס לי, וכואב לי הכוס.

לפני 19 שנים. 23 באוגוסט 2005 בשעה 10:05

איתן שמייח לי בלב...
סוף סוף שלם, סוף סוף אחד....

מיאו!!! אני הולך לאכול סלט!!!

יא בייבי יא!!!