wicked fairy

חיכיתי לך, ולא הגעת...
התקשרתי כמו מטורף.... "תתקשר אליו שוב" היא גוערת בי, דורשת.
היינו אמורים להיפגש באחת, אתה יודע? גם בתשע לא ענית לי, לא יודע בדיוק מה לחשוב... אני לא דואג כי זה אתה, מצד שני, למה אתה לא עונה? ולמה בבית אף אחד לא עונה? מה קורה לעזאזל?

"קח את הבדים השחורים ורד למטה, למועדון and work your magick " היו ההוראות פחות או יותר. "יצטרף אליך החייל בחמש ורבע...."
אוקיי, אז אני, עמוס, בדים שחורים, בדים צבעוניים ומנצנצים, סיכות, שדכנים, סכינים יפניים, נוצות, בלונים וכל מה שצריך בשביל מסיבת הומואים ממוצעת הולך במרכז העיר ולתוך האימג'...

מארבע וחצי ועד תשע, קרעתי את עצמי בשביל תפאורה, שאין להגדירה פחות ממהממת,נוצצת ונטמאת לאופי המסיבה, כדורי דיסקו קטנטנים מפוזרים, בדים שחורים, בד נוצץ לילכי ורדרד יתאים לרגב שיופיע אחר כך, כמה דגלי גאווה, ניקוי מינימלי {למי יש כוח לנקות אחרי כל כך הרבה עבודה?} וכמובן להפריד זוג... כן, שמעתם נכון ):

זו לא אשמתי! באמת! הוא לא ראה שהוא ריבאונד, הוא אפילו לא ידע מה זה! הוא בדק עם חבר טוב שמכיר אותו שזה באמת נכון והוא באמת ריבאונד של זוגו וכמובן שהחבר הצדיק אותי....
ואז החייל קרא לו ונפרד ממנו. והזכיר את השם שלי...
החייל המפגר הזכיר את השם שלי! כשהוא נפרד מהבן זוג שלו! רציתי לרצוח אותו, וזה כמעט מה שעשיתי...
גברים! איזה עם מטומטם....

היא הכניסה אותי לבית שלה, הרוסייה מהמקום שאני מתנדב בו כבר שנתיים וחצי וקורע את התחת שלי לפחות יום בשבוע לקחה אותי לבית שלה!
כן! זו שאני והיא לא מתחברים, וזה קשה למצו אצלי...
לפעמים רציתי להוריד לה את הראש מרוב שכעסתי עליה...
הלכנו, דיברנו, בישלתי לה, איפרתי אותה, בדקתי לה כמה טובה השעווה שלה{הצרחות גמרו אותי מצחוק!}, התקלחתי אצלה וכמובן בדיוק לפני שיצאנו למסיבה ירדנו על שוט של וודקה טובה, וודקה אמיתית, רוסית וצהובה!
יאמי!

המסיבה הייתה מטורפת! דראג טוב, רגב קצת פחות {קצת הרבה!} אבל הי! עם הגוף שלו והרקדנים שלו! למי אכפת? איפשהו בתחילת-אמצע הערב הורדתי חולצה, פעם ראשונה שאני באמת יכול להגיד שאני לא מתבייש בגוף שלי! ראיתי כמה עיניים שנשלחו אליי {yeah baby yeah!} ואז הגיעה החלק היותר משעשע של הערב,השעווה, מישהי עם נר חמוד ובינוני בריח וניל טיפטפה על אנשים שעווה... מאוד מקסים...
אז קצת עליי ואז סיבוב קצר ואז שוב קצת ואז סיבוב נוסף והפעם השלישית היא ממש התחרמנה עליי בזמן שהיא מילאה את גווי, כתפי, חזי ובטני החושפים בבשעוות הנר,אנשים שלא ראיתי שנים שפעם הסתכלו עליי מלמעלה נדהמו לראות את הגוף שלי, התנועות שלי {גוגו דאנסר, הזכרתי? (((: } ואז השעווה...
העיניים שהם והאנשים האחרים במועדון פתחו עשו לי כל כך טוב, מיאו...

אחת מחברותי אמרה לי שאני צריך למצוא את הספורט שלי והתעמק בו כדי להשתחרר, מצאתי אותו, עכשיו באופן רישמי, אני רקדן!

אגב, הזכרתי שירדתי קילו {!!!} אחרי אתמול בלילה?

פגעתי באנשים כל החיים שלי, פגעתי שוב ושוב וכל פעם מחדש אני פוגע...

אני מגיע לשלב בחיים שלי של התפתחות, של להוריד הכל להישאר עירום ואז אני פוגע שוב, מבלי לשים לב, אני פוגע...

נמאס לי לפגוע! נמאס! די! אני לא רוצה את זה יותר! את לא מבינה, נמאס לי לפגוע בהם! נמאס! אני מרחיק אנשים ממני ואני לא יודע איך להפסיק....
די!!!!!
די....

אני יודע שאת מרגישה את זה, אני יודע כי היא גם פה, בוכה איתי...
את רואה אותה?! זה אני! אני! את שומעת!? אני! אני כואב! אני מכאיב!

אני כבר לא יודע איך להפסיק, גם אחרי כל מה שלמדתי ממך, כל מה שלמדתי מהעומק, היופי והטוהר שלך אני עדיין לא יודע איך להפסיק!!!

אני לא יכול לכבול את עצמי! אני אמות! אני לא רוצה למות! אני רוצה לחיות, לנשום, לרפא, להכיל, להעניק, לתת, לאהוב! להיות אני! כן! זו המהות שלי, כן אני יודע שלהכאיב זו לא המהות שלי אבל זה מה שהן גורמות לי לעשות!

אני זוכר את התרגיל ההוא, אני זוכר כמעט הכל, איך נגעתי בה והיא קיבלה אותי לתוכה, איך נכנסתי, הבנתי, נטמאתי ויצאתי, חדש, נקי, טהור הולך ונכנס לאגם ההוא מברך את התינוק ההוא, עם העיניים הגדולות יודע שאהיה דוד טוב, דוד נפלא!

כן, אני זוכר את החיזוי הזה, לא, זאת לא טעות אני נפלא אבל נמאס לי...

נמאס לי סופית.

די לי, די לך, די לכולם.

די וביי.

מקלחת חמה וארוכה, הטיהור של הגוף שלי מהפגיעה, הכאב, היצרים שלי, הכל ירד לטימיון. הם עדיין שם מחכים לי, תובעים זכותם על מחשבותיי, מוחי, ליבי.

אינני יודע מה לומר יותר, מילותיי אינן שוות דבר.

חץ ראשון בתוך ליבי המתלווה בפמליה של אחיו אשר לא ממהרים לבוא, דואגים שתמיד אכאב לא אצליח להתמודד מול הראשון ואז אסבול מכאבו של השני וכאבו של זה שאחריו וכך הלאה....

העיניים שלך מצליפות בי מכאובים אין ספור, לא רציתי את זה, לא יצרתי את זה, זה לא באשמתי אך איכשהו הנטל מגיע אליי...

"איך?" אני שואל וליבי אינו מסכים להרפות, חומות אחר חומות שמתפרקות... לא לא פירוק עדין או פירוק נכון, פשוט פירוק ברוטלי, הן נופלות מעוצמת ההדף על ליבי...

אני מרגיש את עוצמת הכאב, חילול הקודש, הזוועה שמתחוללת ואינני מצליח לעצור... אני מרגיש כמו יצור פסיכוקינטי שחפצים מסתובבים סביבו במהירות על הורסים כל מי שמתקרב, והילד הזה, אני, עוצם עיניים מהפחד והם מסתובבים מהר יותר ויותר מגדילים את מסלולם ופוגעים ביותר ויותר אנשים.

חלק בי רוצה למות, לחלק בי יש רצון שהמים שמחיים אותי, כל פעם מחדש, יהרגו אותי, יחלחלו עמוק אל תוך ראותיי ויטביעו אותי מבפנים, האירוניה.

כבר כתבתי את זה בעבר לכן אכתוב זאת במילים שיבהירו את זההכי טוב אם אכתוב שוב ואגיד ואומר שתכפילו את זה כפול שלוש!

אני חרמן, חרמן אששששששששש, חם לי רצח ואני חרמן ואין איזה גבר לידי שאני יכול לרכב עליו או משהו! אוף, הייתי מסתפק בלרדת לו, באמת! רק אקט מיני כלשהו ואני טוב! באמת שאני טוב, אני יכול לבלוע סולרו שלם עם המקל! {מרשים נכון? וטרופי אם אתם שואלים את עצמכם.. (: }

ראבק! סקס! ובכמויות, אני מוכן לעשות כמעט הכל,באמת!

אלוהים כמו שאני חרמן....

אהההההההה ובמילותיה של אישה חכמה אוסיף ואומר אני חרמן כמו ימאי סטרייט במסע אל הקוטב הצפוני....

i'm fucking horny... care to take a ride?

"הוא לא שווה את קצה הציפורן שלי" "הוא לא שווה את קצה הציפורן שלי" "הוא לא שווה את קצה הציפורן שלי" "הוא לא שווה את קצה הציפורן שלי" "הוא לא שווה את קצה הציפורן שלי" "הוא לא שווה את קצה הציפורן שלי" "הוא לא שווה את קצה הציפורן שלי" "הוא לא שווה את קצה הציפורן שלי" "הוא לא שווה את קצה הציפורן שלי" "הוא לא שווה את קצה הציפורן שלי" "הוא לא שווה את קצה הציפורן שלי" "הוא לא שווה את קצה הציפורן שלי" "הוא לא שווה את קצה הציפורן שלי" "הוא לא שווה את קצה הציפורן שלי" "הוא לא שווה את קצה הציפורן שלי" "הוא לא שווה את קצה הציפורן שלי" "הוא לא שווה את קצה הציפורן שלי" "הוא לא שווה את קצה הציפורן שלי" "הוא לא שווה את קצה הציפורן שלי" "הוא לא שווה את קצה הציפורן שלי" "הוא לא שווה את קצה הציפורן שלי" "הוא לא שווה את קצה הציפורן שלי" "הוא לא שווה את קצה הציפורן שלי" "הוא לא שווה את קצה הציפורן שלי" "הוא לא שווה את קצה הציפורן שלי" "הוא לא שווה את קצה הציפורן שלי" "הוא לא שווה את קצה הציפורן שלי" "הוא לא שווה את קצה הציפורן שלי" "הוא לא שווה את קצה הציפורן שלי" "הוא לא שווה את קצה הציפורן שלי" "הוא לא שווה את קצה הציפורן שלי" "הוא לא שווה את קצה הציפורן שלי" "הוא לא שווה את קצה הציפורן שלי" "הוא לא שווה את קצה הציפורן שלי" "הוא לא שווה את קצה הציפורן שלי" "הוא לא שווה את קצה הציפורן שלי" "הוא לא שווה את קצה הציפורן שלי" "הוא לא שווה את קצה הציפורן שלי" "הוא לא שווה את קצה הציפורן שלי" "הוא לא שווה את קצה הציפורן שלי" "הוא לא שווה את קצה הציפורן שלי" "הוא לא שווה את קצה הציפורן שלי" "הוא לא שווה את קצה הציפורן שלי" "הוא לא שווה את קצה הציפורן שלי" "הוא לא שווה את קצה הציפורן שלי" "הוא לא שווה את קצה הציפורן שלי" "הוא לא שווה את קצה הציפורן שלי" "הוא לא שווה את קצה הציפורן שלי" "הוא לא שווה את קצה הציפורן שלי" "הוא לא שווה את קצה הציפורן שלי" "הוא לא שווה את קצה הציפורן שלי" "הוא לא שווה את קצה הציפורן שלי" "הוא לא שווה את קצה הציפורן שלי" "הוא לא שווה את קצה הציפורן שלי" "הוא לא שווה את קצה הציפורן שלי" "הוא לא שווה את קצה הציפורן שלי" "הוא לא שווה את קצה הציפורן שלי" "הוא לא שווה את קצה הציפורן שלי" "הוא לא שווה את קצה הציפורן שלי" "הוא לא שווה את קצה הציפורן שלי" "הוא לא שווה את קצה הציפורן שלי" "הוא לא שווה את קצה הציפורן שלי" "הוא לא שווה את קצה הציפורן שלי" "הוא לא שווה את קצה הציפורן שלי" "הוא לא שווה את קצה הציפורן שלי" "הוא לא שווה את קצה הציפורן שלי" "הוא לא שווה את קצה הציפורן שלי" "הוא לא שווה את קצה הציפורן שלי" "הוא לא שווה את קצה הציפורן שלי" "הוא לא שווה את קצה הציפורן שלי" "הוא לא שווה את קצה הציפורן שלי" "הוא לא שווה את קצה הציפורן שלי" "הוא לא שווה את קצה הציפורן שלי" "הוא לא שווה את קצה הציפורן שלי" "הוא לא שווה את קצה הציפורן שלי" "הוא לא שווה את קצה הציפורן שלי" "הוא לא שווה את קצה הציפורן שלי" "הוא לא שווה את קצה הציפורן שלי" "הוא לא שווה את קצה הציפורן שלי" "הוא לא שווה את קצה הציפורן שלי" "הוא לא שווה את קצה הציפורן שלי" "הוא לא שווה את קצה הציפורן שלי" "הוא לא שווה את קצה הציפורן שלי" "הוא לא שווה את קצה הציפורן שלי" "הוא לא שווה את קצה הציפורן שלי" "הוא לא שווה את קצה הציפורן שלי" "הוא לא שווה את קצה הציפורן שלי" "הוא לא שווה את קצה הציפורן שלי" "הוא לא שווה את קצה הציפורן שלי" "הוא לא שווה את קצה הציפורן שלי" "הוא לא שווה את קצה הציפורן שלי" "הוא לא שווה את קצה הציפורן שלי" "הוא לא שווה את קצה הציפורן שלי" "הוא לא שווה את קצה הציפורן שלי" "הוא לא שווה את קצה הציפורן שלי" "הוא לא שווה את קצה הציפורן שלי" "הוא לא שווה את קצה הציפורן שלי" "הוא לא שווה את קצה הציפורן שלי" "הוא לא שווה את קצה הציפורן שלי" "הוא לא שווה את קצה הציפורן שלי" "הוא לא שווה את קצה הציפורן שלי" "הוא לא שווה את קצה הציפורן שלי" "הוא לא שווה את קצה הציפורן שלי" "הוא לא שווה את קצה הציפורן שלי" "הוא לא שווה את קצה הציפורן שלי" "הוא לא שווה את קצה הציפורן שלי" "הוא לא שווה את קצה הציפורן שלי"

אמרת לי אז אני אומר את זה... אולי רק כדי להכין את עצמי מנטלית....
תודה דפלואו

אני וקומץ אליטי של בחורות מהממות וסקסיות עד כדי כאב בפאב על חוף הים בתל אביב.

הוכרתי, הורשמתי ונהנתי , מאוד!

התיישבתי ונישקתי לשלום את הבנות, מיד לאחר ותוך כדי שהסברתי בדיוק מי אני ומה אני, הן הזמינו אוכל, אני הזמנתי מרטיני היה לי כיף עד שהרגשתי שההגנות שלי מתחילות להיסדק... רצתי לים החלתי מתחבר אליו, מנסה להירגע לבנות אותן מחדש, או לפחות הקפיא את המצב שלהן, אני לא רוצה להיכשל....

בשבילי הערב הזה היה מבחן, כן, כן, מבחן. אני מעביר את עצמי מבחנים, נכשל, מצטיין או פשוט מקבל 75% חמוד ואסטטי, תלוי עד כמה אני מנסה ועד כמה זה חשוב לי, לפעמים אני תוהה אם כדי לי להפסיק עם זה...

באזור אמצע הערב נכנסתי לסרט קליל, לא התחברתי לחלק מן הדברים ושאלתי את עצמי אם אני מתאים, אם זה בסדר לי ולהן שאני פה, האם אני נטל ואם כן אז מה אני עושה פה?, ואם אני כבר נטל אז מה המקום שלי בעולם המקסים הזה, עולם הבדס"מ?

שתי סטירות לחי {מנטליות}.

"אווץ'! למה זה היה?" צועק עליה ליבי "כדי שתתעורר יא מפגר! אתה פה כי אנחנו רוצות אותך פה! אתה מתאים, מצוי ואף רצוי, אז תשתוק וצא מהסרט!" היא מסתכלת לי לתוך העיניים ומחבקת אותי חזק חזק...

אני מעסה, כן,כן, רגליים, צוואר, גב תחתון עליון, הספקתי הרבה חלקי גוף באותו הערב, אחת הבחורות סבלה סבל קשה כשהייתה צריכה להשתיק את גניחותיה הרמות ומבטה אמר הכל....

סוף הערב מסתיים בבדיחות שואה שגומרות אותי מצחוק, ומשאירות את ראותיי בחוסר חמצן קשה... דובר, כמובן איך לא?, על כמות יחסי המין שעשיתי בפומבי {המון! אל תשאלו... אני שרמוטה, לא? (: } ונמצא לי שם לדראג, שכחתי אותו... אמבר משהו אני חושב...
אולי אחת הבנות תעזור לי?

אגב, את המבחן עברתי, 90% אני חושב... או שהציון אחר, אולי אחת הבנות תגדנה לי?

אני חסר מוזה וכל כך בא לי לכתוב...

מישהו מוכן להיות המוזה שלי?
פליז?

כן, כן... שום דבר לא חדש ואף לחלק מחברי הכלוב אפילו ניתנה הוכחה פיזית מענגת.... אבל עדיין!
אני שרמוטה, אני חברה רשומה!

כן, כן, קראתן נכון בנים ובנות kael שלכם היא שרמוטה מאגודת השרמוטות!
ולא סתם שרמוטה אלא יושבת ראש מחלקת מין עיסויים ומיסטיקה!

אני שולטת! אני שרמוטה! יאאאאאאאאא

who wants a test drive? 😜 {למי שלא הבין, המבחן עליי!}

kael

נ.ב
לכל חברות האגודה!
כל חברה רשאית לקבל מסאג' בחלק אחד מגופה על פי רצונה!

אני אוהב לבשל, מאוד אוהב לבשל, היוום כשבאתי אל אמא שלי והתחלתי לבשל איתה, היה לי כל כך כיף, והכנו כל כך הרבה אוכל, המון אוכל... אוליאפילו יותר מדי...

אני מגיע שוב ושוב למסקנה שאי יכול להיות עבד בית מופתי... באמת!

אני מנקה מעולה.
אני מבשל, למען האמת יותר נכון להגדיר את זה כך, מטבחי הוא ממלכתי ואני שולט בו ביד רמה ומרית נטויה!
אני תופר, אני יעיל, יצירתי ותמיד יש לי פיתרון ואני גם טוב עם ילדים, תמיד...

לפעמים אני מרגיש כמו עקרת בית,כמו היום, למשל היה יום כזה... בישלתי ניקיתי וסידרתי....

מיאו, היה ליפוסט מטורף אתמול, אנילא יודע איך אנשים מגיביםאליוכי אף אחד לא מתייחס אליי ומדבר איתי היום, בדיוק מה שאני לא רוצה, אוף! אנשים זה עם מטומטם, הלוואי והייתי יכול להפוך את עצמי לחתול, הרבה יותר כיף להיות חתול.... הייתי חתול שחור, מהחתולים השחורים שמסתכליםאלייך טוב טוב לתוך העיניים ופשוט קוראים באותך, בשניות, ככה בלי כלום יודעים עלייך כל כך הרבה... אני מהחתולים שהיו אוהבים להתקלח ואם היו מצלמים אותם תמיד היו יוצאות תמונות מצחיקות או מדהימות ביופיין, אני חושב שהיו לי עיניים ירוקות, כי הכי מתאים לי ירוק...

אני חרמן, חרמן אששששששששש, חםלי רצח ואני חרמן ואין איזה גבר לידי שאני יכול לרכב עליו או משהו! אוף, הייתי מסתפק בלרדת לו, באמת! רק אקט מיני כלשהו ואני טוב!באמת שאני טוב, רק אתמול בלעתי דילדו כמעט שלם אצל חברה, אני יכול לבלוע סולרו שלם עם המקל! {מרשים נכון? וטרופי אם אתם שואלים את עצמכם.. (: }

ראבק! סקס! ובכמויות, אני מוכן לעשות כמעט הכל,באמת!

אלוהים כמו שאני חרמן, פאק איך הפוסט הזה משתנה מרגע לרגע...
חם לי, i'm on hit ועכשיו פשוט בא לי לקפוץ על כל גבר שאני אראה ולהזדיין כמה שיותר, ההורמונים שלי משתוללים ואני חרמן.

לפעמים אני מרגיש צבוע, מבקש מאחרים להתפרק למעני, לשחרר את כל המחסומים, את כל החומות הכל ולהתפרק לתוכי... נכון, זהכדי לעזור להם, נכון זה עושה להם טוב, אבל אני נהנה מזה ומהצד השני אני מפרק רק שבריר מתוכי, מספר על הפחדים שלי בכלליות ותו לא, מתרכז בהם כדי לא להתרכז בי, בכאב, בפחד, באכזבה שלי מעצמי, מהסביבה מהכל בעצם.

אני מרגיש ריק וחסר תוכן למרות שאני יודע שיש בי כל כך הרבה, אני עדיין מעמיד פנים של גבר צעיר, חזק, יפה, מהמם חכם אינטיליגנט רגיש לסביבה ולעצמו כשאני בעצם נער מפוחד, חלש, מכוער, מטומטם רגיש לעצמו שפוחד מהכל...

כן, אני פוחד שאם תתפרקתי לחלוטין תשכחי ממני, ולא תהיי שם יותר, כי את צריכה לבד ואני כל כך מפחד מזה, מהלבד הזה, הייתי בלבד הזה כל כך הרבה שנים, כל כך הרבה זמן וזה כל כך כואב לי...

כן, אני מפחד מלהיות לבד, מהבדידות הזו, שקורע את הלב שלי לגזרים.

לכן אני לא אומר כלום לאף אחד, לא באמת.

כן, אני שונא אותך, זה שלא קורא את השורות הללו, כן אני שונא אותך, כל כך חזק, בעוצמה שלא הרגשתי כלפי אף אחד, איך אתה מסוגל לעשות לי את זה? הא?! מי אתה חושב שאתה? אתה מישהו שאני אוהב? לא! כל מה שאתה עושה זה לפגוע בי, כל הזמן, כשאתה מדבר וכשאתה סותם את הפה! במיוחד כשאתה סותם את הפה, ולא מגיב ולא עושה כלום, בא לי לדפוק את הראש שלך בקיר שוב ושוב ושוב עד שאני אראה את העיניים הכחולות הללו שלך מדממות, נשברות מבפנים כמו שאני עכשיו, שבור מבפנים, מדמם, מטיח באדמה דמעות שאף אחד לא שם לב אליהן...

אם אתם קוראים את זה אתם בטח חושבים, הילד הזה מטורף... כן! כן! אני מטורף, כל כך הרבה רגשות נמצאים אצלי בלב שלא עוברים לאף אחד, והם מציפים אותי, מכאיבים לי בלחץ כזה עצום שאני צריך לשחרר ולא עושה את זה כי אני מרגיש לא בטוח כי אני מרגיש לא אמין, כי אני מרגיש סתם, אני מרגיש תפל, כמו פח זבל אפור גדול ועגול...

אני מחפש מישהו שאני אוכל לבכות אצלו, להשתחרר מכל השדים שרודפים אותי, מכל הרגשות המטורפים שלי, מכל הדמעות הללו, אני רואה את התמונה הזו ומצפה לה כל כך, אבל אתה לא מגיע, איפה אתה? אני לא אבקש כלום רק תהיה שם בשבילי שאוכל לבכות לך, שלא תפחד ממני, שלא תרגיש מאויים על ידי הרגשות שלי, שתיקח את כל הקראפ שלי ותשאל בחיוך "יש עוד?" כשאתה מנקה לי את הדמעות מהעיניים ומלטף לי את השיער בעדינות, אני צריך את זה כבר, אני צריך להשתחרר ושום דר כבר לא עוזר לי אני צריך אדם שלא יגיד לי לא, או שיתרחק אלא רק יתקרב יתפוס את הלב שלי וינשק אותו, ישאב ממנו את כל הכאב שיש בו...