הרבה זמן לא הייתי כאן.
במהלך הזמן הזה גדלתי מאוד נפשית ופיזית.
הצלחתי להוריד את אחוז השומן שלי ולעלות במסת המשקל, אני עדיין עובד על זה ומקווה להמשך תוצאות טובות.
אבל יתרה מזאת, גליתי את הפילאטיס והיוגה כבר מעל לשנה.
אני מתאמן כרגע לפחות ארבע פעמים בשבוע בפילאטיס, עוד פעם לפחות ביוגה.
זה כל כך כיף, פתאום אתה נמצא במקום שהמטרה שלו היא פוקס, כושר, תנועה.
אתה נמצא במקום שנועד להיות כאן בשבילך ומדריך אותך לזה.
אני מאוד מתחבר לזה, לתנועה ולשקט המסוים, אני אוהב לעצום עיניים ולהיכנס לתוך התנועה והשרירים, להרגיש את הגוף ולדעת מה מתאים לו ומה פחות.
כן, אני נמצא בסטודיו שהוא מדהים מבחינת הנשים אשר מתאמנות איתי,
אבל אישית אני לא עושה שום "צעד" כדי להתחיל איתן כי אני מאמין שהן מגיעות לשם עבור עצמן, או ככה אני לפחות משכנע את עצמי.
האמת היא שאיבדתי את כל הרבה ביטחון שבי.
ביטחון שגם ככה לא היה חזק כי כל הזמן אמרו לי לא, שאני רע, שאני לא אדם טוב.
שהמעשים שעשיתי בחיי הן מעשיים של אדם שפוגע בקרובים לו.
לפני שבוע החלטתי לגלח את עצמי גופנית.
הורדתי את השיער מהחזה, בטן ופלג גוף תחתון.
הרגשתי בפעם הראשונה יותר... חשוף, יותר חופשי כי אין משהו שמסתיר את איבר המין שלי, את עצמי.
הבטתי על עצמי, על מה שהפכתי להיות, על הגוף שגדל והפך לשרירי יותר, על איבר המין שהיה חשוף ולא מאחורי פלומת שיער.
הרגשתי טוב יותר עם עצמי.
הרגשתי שאני יותר מרשה לעצמי להיות מי שאני, גם אם זה לא הדבר שתכננתי להיות.
אני הרגשתי שאני יותר מקבל את מי שאני.
הרגשתי שבא לי ליצור אנטימיות עם המין האחר, להרגיש מזה באמת מין, לא רק מהספרים/סרטים/תרגולים וכו'
לא רק מהמחקרים, לא רק ללמוד, גם לעשות.
להבין מה יותר נוח ומה פחות, איפה אני עומד מבחינת גבולות ואיפה אני רוצה יותר לחקור.
הרגשתי את זה, הרגשתי את הרצון להיות עירום מול אדם אחר ולדחוף את עצמי מעבר לגבולות היכולת שלי.
למען האמת כל השאלות האלה בילבלו אותי, המון שאלות והמון מידע, אבל אני כן מרגיש עכשיו שאני יודע על עצמי יותר ויודע יותר מה אני רוצה.
אם קראת את הודעה זו עד לפה, סימן שיש משהו שכן גם לעניין שלך בי.
אשמח אשמח לשאול, להכיר, לחקור.
בעיקר אשמח לדבר, כי כרגע אני מרגיש שאני צריך את זה.