לפני 12 שנים. 31 בינואר 2012 בשעה 21:43
יום קשה עבר עליי...
מעבר לתחושה כללית לא טובה (בריאותית) - הרגשתי ריקה ומותשת.
אם יש משהו שמטריף אותי זה חוסר יחס.
זונת צומי, מה לעשות...
"מאמי, מה נהיה ממני?..
צוחקת ובוכה, תמיד אהיה אחרת בשבילך..."
הסתכלתי היום קצת בהיסטוריה של השיחות שלנו.
פעם כל בוקר היה מתחיל בהודעת בוקר טוב ממנו.
מתעניין בשלומי, איך ישנתי, מה חלמתי, קורא לי מתוקה.
אומר לי כמה הוא אוהב את החיוך שלי וכמה הוא עושה לו טוב.
אני מדוכאת מדי לכתוב ועייפה מכדי לחשוב.
אולי מחר יהיה יום יותר טוב.
חלומות פז לכולם
