בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

זה כואב,זה יכאב,אבל בסוף זה ישתחרר (???)

היא מסתכלת עליו, הוא מושך אותה...
"הוא העבד! אי אפשר לזיין אותו בתור חבר!כבר החלטתי זאת עשרות פעמים, ובפעם הראשונה שראיתיו כבר צלפתי בו,לא אוכל לעשות זאת..."
אבל הוא,ששותה מהקערה ששמה לו מים,לא מודע לכך...ממשיך בתנועותיו עד ש... בום!! מרגיש צליפה חדה בישבנו.
"לא לעשות זאת יותר!!"
מתוסכל,משפיל מבט...שוב לא יודע על מה חטף ומה יפסיק
לפני 19 שנים. 4 באפריל 2005 בשעה 22:09

מאז שפגש אותה עוד כמה פעמים,הרגיש בשמים
הרגיש שהוא מישהו (ושייך למישהו)
הרגיש טוב
אחרי חיפושים הוא מצא
וזכה בה
הוא עבד קשה בשיל למצוא אותה
ועבד הרבה יותר להיות שלה
ימים כלילות עשה כדי לרצותה
ספג,חטף,נשאר מצולק וכו' וכו'
אבל זהו בחוסר ידיעה,
עכשיו הוא חוטף ויודע
עכשיו-הוא סופג בהנאה יתירה כל שוט בגופו
הוא ככלב המכשכש בזנבו כאשר הוא שומע או יודע שהוא הולך לראותה
רועד ונרעד אחרי כל מכה. הוא שלה! הוא שלה! הוא שלה!
כובד המשקל שהיה עליו עד כה נמוג כאיננו
הוא עדיין חוטף ואף יותר,אבל הוא יודע
זה מה שהיה חשוב לו
היא רוצה אותו!!!
מכל האחרים שהיו לה-הוא נבחר
הוא יזכה ללקק את אצבעות רגליה
לשרת אותה
יזכה שהיא תניח את רגליה עליו
מעתה-הוא ידבר על עצמו בגוף שלישי . מכובד.
עד..


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י