לפני 8 שנים. 23 בינואר 2016 בשעה 8:57
כבר מזמן לא חשבתי עליך, את זכרון עמום ולא יותר.
ואני כבר לא זוכר איך נשמע קולך ומה מצחיק אותך.
כבר לא זוכר איך זה מרגיש לחבק אותך, לנשק אותך, ללטף אותך, לענג אותך, לשמח אותך.
ואתמול, בבר מקומי, פתאום הרחתי אותך מאחורי.
וברגע אחד זכרתי הכל, זכרתי מגע וליטוף וטעם שפתיים, זכרתי כאב ותשוקה בעינים, זכרתי קנאה ופחדים וקושי לנשום.
זכרתי את הבל פיך המופלא כשדברת ושמעתי דברים שאמרת.
ולכמה רגעים בודדים זכרתי כמה אני אוהב אותך.
אבל זאת לא היית את, רק הבושם שקניתי לך על בחורה קצת מבוהלת.
ואת שוב נעלמת.
