"בַּצַּד הָיִיתָ מְכַבֶּה אֶת כָּל הַנּוֹשְׂאִים, חָמְרֵי הַבְּעֵרָה.
כְּשֶׁאַף אֶחָד לֹא הִסְתַּכֵּל, גַּם אַתָּה לֹא יָדַעְתָּ עַל הֵעָלְמוּתְךָ."
"בַּצַּד הָיִיתָ מְכַבֶּה אֶת כָּל הַנּוֹשְׂאִים, חָמְרֵי הַבְּעֵרָה.
כְּשֶׁאַף אֶחָד לֹא הִסְתַּכֵּל, גַּם אַתָּה לֹא יָדַעְתָּ עַל הֵעָלְמוּתְךָ."
כל אדם מגורש מגן עדן
כל אחד עובר מבול
לכל אחד יש איזה הבל
שהוא מקנא בו עד מוות
בכל אחת מגדל של מרד ובלבול
כל אדם הולך לו מבית אבא
כל אחד כמעט עוקד את בנו
עמוק בפנים יש סדום קטנה
שהוא רק רוצה למחוק כבר
ויש מלאכים שימלטו אותו
וגם אני חולם כמו יוסף
כן גם אותי זרקו לבור
גלגל חוזר בתוך תחפושת
וכמו דוד אני עושה מזה מזמור
עושה מזה מזמור
כל אחת מלכה כמו אסתר
מביסה כמו דבורה כל צבא שרק יבוא
כמו כל אחת גם היא בוכה בסתר
כמו רחל כמו משה על הר נבו
וגם אני חולם כמו יוסף
כן גם אותי זרקו לבור
גלגל חוזר בתוך תחפושת
וכמו דוד אני עושה מזה מזמור
עושה מזה מזמור
כל אדם נברא בצלם
גחל בוער סודות ורמזים
כל אחד הוא חומר טוב לסרט
תפקיד חדש בתוך סיפור עתיק יומין
אחרי כל מלחמה
מישהו חייב לנקות.
סדר כלשהו
הרי לא יתרחש מעצמו.
מישהו חייב להדוף את עיי החרבות
אל צידי הדרכים,
כדי שיוכלו לעבור בהן
עגלות מלאות מתים.
מישהו חייב לבוסס
בטיט ובאפר,
בקפיצי ספות,
שברי זכוכית
וסמרטוטים מדממים.
מישהו חייב לגרור קורה
כדי לתמוך בקיר,
להתקין זכוכית בחלון
ולקבע דלת על ציריה.
זה איננו פוטוגני
ומצריך שנים ארוכות.
כל המצלמות נסעו מכבר
למלחמה אחרת.
את הגשרים צריך בחזרה
ואת תחנות-הרכבת מחדש.
השרוולים יקרעו לגזרים
מרוב הפשלה.
מישהו ומטאטא בידו
עוד נזכר איך היה.
מישהו מקשיב
ונד בראש שלא נתלש.
אך כבר בסביבתם
יתחילו להסתובב כאלה,
שזה ישעמם אותם.
מעת לעת מישהו עוד
יחפור מתחת לשיח
טיעונים אכולי-חלודה
ויעביר אותם לערימת השיירים.
אלה שידעו
מה התרחש כאן ומדוע,
חייבים לפנות מקום לאלה
שיודעים מעט.
ופחות ממעט.
ולבסוף, שום דבר.
בעשב, שכיסה
את הסיבות והתוצאות,
מישהו חייב לשכב לו
עם שיבולת בין שיניו
ולבהות בעננים.
בִּמְדוּרוֹת מִלְחָמָה, בִּדְלֵקָה, בִּשְׂרֵפָה,
בֵּין יַמִּים סוֹעֲרִים שֶׁל הַדָּם,
הִנְנִי מַבְעִירָה פַּנָּסִי הַקָּטָן,
לְחַפֵּשׂ, לְחַפֵּשׂ בֶּן-אָדָם.
שַׁלְהֲבוֹת הַשְּׂרֵפָה מַדְעִיכוֹת פַּנָּסִי,
אוֹר הָאֵשׁ מְסַנְוֵר אֶת עֵינַי;
אֵיךְ אַבִּיט, אֵיךְ אֶרְאֶה, אֵיךְ אֵדַע, אֵיךְ אַכִּיר,
כְּשֶׁהוּא יַעֲמֹד לְפָנַי?
תֵּן סִימָן, אֱלֹהִים, תֵּן סִימָן עַל מִצְחוֹ,
כִּי בָּאֵשׁ, בַּדְלֵקָה וּבַדָּם,
כֵּן אַכִּיר אֶת הַזִּיק הַטָּהוֹר, הַנִּצְחִי,
אֶת אֲשֶׁר חִפַּשְׂתִּיו: בֶּן-אָדָם.
נהלל, 11.10.1940
שַׁבְתִּי בַּעֲרֹב יָמַי אֶל הַמְּקוֹמוֹת שֶׁמֵּהֶם יָצָאתִי / עוּל יָמִים בַּגְּשָׁמִים הַשְּׁחוֹרִים שֶׁל דֶּצֶמְבֶּר / אִמִּי מֵתָה אָבִי נִשְׁאַר עִם צִלְלֵי יָמָיו / בֵּין הַקִּירוֹת הָאֵלֶּה / בְּבַיִת זֶה כָּתַבְתִּי אֶת סֵפֶר שִׁירַי הָרִאשׁוֹן / אָבִיב עַצֶּבֶת בִּיהוּדָה / לֶחֶם אֵין לִי בְּחֶדְרִי וְשִׁיר אֲנִי שׁוֹמֵעַ / כָּךְ כָּתַבְתִּי / אֵיזֶה עִבְרִית יָפָה יָדַעְתִּי / זוֹכֵרְנִי שֶׁאַחֲרֵי הַשִּׁיר הָרִאשׁוֹן עָשׂוּ לִי מִי שֶׁבֵּרַךְ / בְּבֵית כְּנֶסֶת יוֹסֵף וּבִנְיָמִין שׁוֹשַׁנָּה / אֲגֻדַּת הַלֵּל וְזִמְרָה נָתְנָה לִי חֲלִיפָה לְפֶסַח / וּבְשַׁבָּת הַגָּדוֹל הִצְטָרַכְתִּי לִקְרֹא מֵעַל הַבִּימָה / אֶת שִׁירוֹ שֶׁל בְּיַאלִיק יַעֲקֹב וְעֵשָׂו / נִתְבַּקַּשְׁתִּי עַל יְדֵי הַגַּבָּאִים לְהַבְלִיט בִּשְׁעַת קְרִיאָה / כַּמָּה הָיָה עֵשָׂו מְנֻוָּל וְיַעֲקֹב אִישׁ תָּם / עַד כַּמָּה שֶׁזִּכְרוֹנִי מַגִּיעַ / הָיָה זֶה הַדָּבָר הֲכִי מְטֻמְטָם שֶׁעָשִׂיתִי בִּימֵי חַיַּי
"אוי מנגינה ישנה, עצובה: מי שחי זקוק לאהבה.
ומי שאין לו אהבה, יסתפק בקצת חיבה,
ומי שאין לו גם חיבה, ילעס לו לחם עם ריבה"
אֲנִי חוֹשֵׁב שֶׁמַּשֶּׁהוּ יִקְרֶה בְּקָרוֹב
וְחָשַׁבְתִּי לְסַפֵּר לָךְ עַל כָּךְ
אִם זוֹ אֵינָהּ יְדִיעָה מַרְעִישָׁה
זֶה מִשּׁוּם שֶׁשָּׁכַחְנוּ אֶת פֶּ לֶ א
הֱ י וֹ תֵ נ וּ בְּ ת וֹ ךְ הָ ע וֹ לָ ם .
מַ ה שֶּׁ קּ וֹ רֶ ה בּ וֹ ק וֹ רֶ ה
בְּ לִ י הֲ פ וּ גָ ה .
זוֹ הָעוֹנָה בָּהּ קַל לוֹמַר מַשֶּׁהוּ
עַל הָעוֹלָם וּלְחַכּוֹת לְיַד
https://www.kibutz-poalim.co.il/eliraz_poems
יש חיות מוזרות בַּיער וגדולות. / ומי שלא גדולה / לא יודעת מה עושה חיה קטנה בַּיער / ומי שלא קטנה / לא יודעת כמה גדול היער / ומי שלא ביער / לא יודע כמה מוזרות חיות היער / ומה גודלן הנכון
בדצמבר 1952 שלח ראש הממשלה, דוד בן-גוריון, מכתב נזיפה חריף לרחל ינאית בן-צבי, אשתו של יצחק בן-צבי, הנשיא החדש שזה עתה נבחר. הסיבה: בטקס בעיריית ירושלים נאם לא רק הנשיא - אלא גם רעייתו. זה היה מעשה בלתי ראוי, כתב בן-גוריון, עד כדי פגיעה במעמד הנשיא. אשת הנשיא, שנעלבה, השיבה לו: "תבין לנפשי... לא אוכל לשמש גולם, בובה שמקבלת פרחים". בן-גוריון היה כדרכו נחרץ, לעתים בוטה: "אין את שותפה לנשיאות", כתב לה במכתב נוסף. "העם בוחר רק בנשיא אחד. ולא עליך לבטא הסמל הזה". אחר כך הביא דוגמה מביתו שלו: "פולה אינה שותפה לשליחות הזאת. היא לא מתערבת בדברים האלה... כי יש רק ראש ממשלה, ותפקיד זה אינו משפחתי".חילופי המכתבים האישיים הארוכים בין השניים חושפים לא רק תסכולים של אשה פעילה, ממייסדות ארגון "השומר" ומקימת "חוות הלימוד בירושלים", שנדרשה להידחק לשוליים לצד בעלה הנשיא. יש בהם גם דיון עקרוני ראשון בשאלה שלא נפתרה עד היום: מהו מעמד ה"אישה שאיתו", בבית הנשיא או בלשכת ראש הממשלה.ההתכתבות בין השניים המוזכרים מעלה לא נכללת בספרו של ד"ר אילן בן-עמי "האישה שאיתו". אך אין בכך כדי להפחית מערכו של הספר, הנוגע לראשונה במכלול רחב של שאלות הנוגעות למעמדה של אשת ראש הממשלה בישראל. מי שמחפש בספר רכילות עסיסית שלא קראנו על אשת ראש ממשלה מסויימת - לא ימצא אותה כאן. מרבית האנקדוטות המובאות בו נאספו, בעבודת ליקוט מקיפה, ממקורות גלויים, מכתבות בעיתונים ומספרים.
בן עמי, סוציולוג פוליטי מהאוניברסיטה הפתוחה, מבקש לתעד בספר את "חייהן הפרטיים והציבוריים" של 11 נשים. פולה בן-גוריון, ציפורה שרת, מרים אשכול, לאה רבין, עליזה בגין, שולמית שמיר, סוניה פרס, שרה נתניהו, נאוה ברק ועליזה אולמרט. מנינו רק עשר: לילי שרון ז"ל הלכה לעולמה בטרם נכנס בעלה אריק ללשכת ראש הממשלה, אבל בן עמי בחר לכלול אותה בספר משום שכלשונו: "רוחה שרתה בלשכת ראש הממשלה במשך כל שנות כהונתו". אגב, האשה היחידה שכיהנה בראשות הממשלה, גולדה מאיר, הגיעה ב-1969 בגפה ללשכת ראש הממשלה. בעלה מוריס נפטר ב-1951, לאחר שנים שחיו בנפרד.
nלכת בריטניה, אליזבת השנייה, העניקה אתמול (ה') למותג אביזרי המין הגדול בבריטניה את פרס המלכה ליזמות (QAFE ) בזכות "צמיחה יוצאת דופן ומתמשכת"במהלך שש השנים החולפות. המכירות מחוץ לבריטניה של קמעונאית האינטרנט לאב-האני (Lovehoney ) המציעה למכירה מגוון מוצרים החל מהלבשה תחתונה וכלה באביזרי מין, זינקו ב-%365 בחמש השנים האחרונות, מ-12 מיליון ליש"ט (16 מיליון דולר) ב-2015 עד ל-56 מיליון ליש"ט (78 מיליון דולר) כיום, דיווח אתר החדשות מטרו.
"אנחנו נרגשים על כך שקיבלנו הכרה רשמית מהמלכה", אמרה דבי בונד, סמנכ"ל מסחרי של לאב-אני, בהודעה שפירסמה החברה. "הוד מעלתה היתה תומכת נהדרת של
לאב-האני בזמן שצמחנו והפכנו למותג המוביל בעולם בתחום של איכות המיניות "(sexual wellness) "החסות המלכותית תסייע לנו ליצור עוד משרות במטה שלנו בעיר באת' ובמשרדנו הבינלאומיים ולהפיץ את מסר האושר המיני ברחבי העולם", הוסיפה בונד.
בעקבות הענקת הפרס ללאב-האני, שפורסמה כנהוג בלונדון גאזט - העיתון הרשמי לפרסום רשומות ממשלת בריטניה - רשאית החברה להציג את סמל הפרס המלכותי על מוצריה, במשרדיה ובפרסומות שלה במשך חמש שנים.
לאב-האני, המעסיקה כ-300 עובדים, היא קמעונאית האינטרנט הגדולה בבריטניה של אביזרי מין, ומפעילה גם שמונה אתרי אינטרנט הבינלאומיים נוספים במדינות כמו ארה"ב,
גרמניה, צרפת, אוסטרליה, ספרד, קנדה וניו זילנד. החברה מתהדרת ב-2.2 מיליון לקוחות ברחבי תבל, ובעלת זכויות בלעדיות לייצור צעצועי מין בהשראת סדרת הספרים
וסרטי הקולנוע "חמישים גוונים של אפור". זו הפעם השנייה שלאב-האני זוכה בפרס מטעם מלכת בריטניה. בשנת 2015 זכתה החברה בפרס המלכה לסחר בינלאומי, ומייסדיה, ריצ'רד לונגהרסט וניל סלייטפורד, אף השתתפו יחד עם זוכים אחרים במפגש עם המלכה אליזבת והנסיך פיליפ בארמון בקינגהאם.
חלוקת פרסי המלכה, המתוארים באתר האינטרנט של ממשלת בריטניה בתור "הפרסים היוקרתיים ביותר לעסקים בבריטניה", החלה בשנת 1966 .השנה זכו בפרס כ-200
חברות בקטגוריות כמו חדשנות, מסחר בינלאומי, פיתוח בר-קיימא וקידום הזדמנויות באמצעות ניידות חברתית.
https://www.themarker.com/wallstreet/.premium-1.9761806