אָמְרָה הַמֶּמְשָׁלָה: מָה רַב הַשִּׁעְמוּם. אוּלַי קְצָת נְשַׂחֵק בְּתַקָּנוֹת־חֵרוּם? אָמַרְנוּ אָנוּ: מַהוּ הַמִּשְׂחָק הַלָּז? אָמְרָה הַמֶּמְשָׁלָה: מִשְׂחָק יָקָר מִפָּז. אַתֶּם תִּהְיוּ פּוֹשְׁעִים, הָחֵל מִיּוֹם מָחָר, וְאָנֹכִי אֶתְכֶם אוֹשִׁיב בְּמַאֲסָר. אָמַרְנוּ אָנוּ: טוֹב, זֶה בֶּאֱמֶת שָׂמֵחַ. אַךְ מַה יִּהְיוּ פְּשָׁעֵינוּ תַּחַת הַיָּרֵחַ? אָמְרָה הַמֶּמְשָׁלָה: לֹא תִּצְטָרְכוּ לִטְרֹחַ. מִן הַבְּחִינָה הַזֹּאת יִהְיֶה זֶה קַל וָנוֹחַ. אַתֶּם רַק תַּעַבְרוּ עַל חֹק אֲשֶׁר קָבַעְתִּי. וְאני אתכם אתלה בְּאֹפֶן אבטוֹמָטִי. אָמַרְנוּ אָנוּ: בָּךְ נִשְׂמָחָהּ וְנָגִילָה. אַךְ מָה אִם עַל הַחֹק לֹא נַעֲבֹר חָלִילָה? הֵן אָז כָּל הַמִּשְׂחָק נִשְׁאַר בְּלִי חֹטֶם... אָמְרָה הַמֶּמְשָׁלָה: אוֹתִי לֹא הֲבִינוֹתֶם. הַחֹק יִהְיֶה כָּזֶה שֶׁכָּל אָדָם יָשָׁר מֻכְרָח אוֹתוֹ לִשְׁבֹּר. אַחֶרֶת אִי אֶפְשָׁר. אָמַרְנוּ אָנוּ: הממ.. זֶה עֵסֶק דַּק מִדַּק. אָמְרָה הַמֶּמְשָׁלָה: הממ... כָּךְ הוּא הַמִּשְׂחָק. אָמַרְנוּ אָנוּ: טוֹב. זֶה נִמּוּק לֹא רֵיק. אֲבָל אִם כָּךְ, אוּלַי לְהֶפֶךְ נְשַׂחֵק. נַנִּיחַ נָא שֶׁאַתְּ עַל הַחֻקִּים עוֹבֶרֶת. וְאָנוּ הַשּׁוֹפְטִים, וְאַתְּ הִיא הַנֶּחְקֶרֶת. וְאָנוּ נַעֲרֹךְ לָךְ כְּתַב אַשְׁמָה עִם תִּיק... אָמְרָה הַמֶּמְשָׁלָה: לֹא. כָּךְ זֶה לֹא מַצְחִיק. זֶה לֹא יִהְיֶה מַצְחִיק, וְאֵין בָּזֶה חִדּוּשׁ... הַמֶּמְשָׁלָה צוֹדֶקֶת. יֵשׁ לָהּ אֵיזֶה חוּשׁ...
