ספרית הפנטזיות שלי

"מתוך עֵנב שקוף / שני חרצנים מתבוננים / לרגע בַּמצב // המרחק ביניהם קבוע, בְּלשון / פחות עגומה / הקִרבה ביניהם קבועה // לפעמים נראה שהאחד מרים זנב / בעווית קצרה של חירות / והאחר, בשם אותה חירות, מַפנה לו את הגב // אם לא היו מסתירים את קו האופק זה מעיניו של זה / היה חודר מבטם אל מעֵבר לזָג הצונן / ואולי היו תופסים אז את גבולות האִי // זה הגודל של הגרעינים, או הקוטן, לא חשוב / שמסתיר מהם את הרְאוּת; כלומר / שלא נותר להם דבר // מלבד ההסתכלות / איש בעיני רעותו / או לתוך הרגע שבו ימצאו את עצמם פוסעים // לא ביחד / לאורך הדרך המוליכה / אל פתח היקב האפלולי".