ספרית הפנטזיות שלי

מֶזֶג-הָאֲוִיר הָאָהוּב עָלַי בָּעוֹלָם
הוּא מֶזֶג-הָאֲוִיר שֶׁל תֵּל-אָבִיב בְּלֵיל חֹרֶף.
תֵּל-אָבִיב כְּאִשָּׁה שֶׁהֱטִילוּהָ בִּבְגָדֶיהָ לָאַמְבָּט,
בִּרְיוֹנִים עָשׂוּ לָהּ אֶת זֶה, וְהִיא מְשׁוֹטֶטֶת
עַכְשָׁיו חֲרוּפָה בָּרְחוֹבוֹת מְיַחֶלֶת לְחֶסֶד.

עֲשׂוּ-נָא חֶסֶד עִם הָעִיר הַזּאֹת, אִמְרוּ מִלָּה חַמָּה אֵלֶיהָ.

 הָאֲוִיר שֶׁהִרְטִיב אֶת הַחוֹל וְהִרְוָהוּ נִיחוֹחַ אֲוִיר
מְהַלֵּךְ עַכְשָׁיו נִים-וְלֹא-נִים, מְאֻשָּׁר, לְפָנָיו כָּל הַלַּיְלָה.
הוּא מְלַטֵּף אֶת לֶחְיָהּ בְּעָבְרוֹ, אַךְ הוּא לֹא יִתְעַכֵּב.
נְעִימוֹת הַלַּחוּת מְפַלְּחוֹת בֵּין רִבּוּעֵי הַבָּתִּים
קוֹלְפוֹת טִיחַ. תֵּל-אָבִיב נִרְדְּמָה עַל עָמְדָהּ וּפוֹלֶטֶת
גְּנִיחוֹת טְרוּפוֹת מִן הַשֵּׁנָה.

אִמְרוּ מִלָּה טוֹבָה בָּעִיר הַזּאֹת, הִיא רְאוּיָה לְחֶמְלָה.