לפני 9 שנים. 17 בינואר 2015 בשעה 8:54
"זה לא כל כך פשוט לי" היא אומרת בשקט ומסתכלת עליו.
"זה לא כל כך פשוט לי" היא חוזרת שוב על המילים שלה ומתבוננת בו. עיניו נעות.
"הבט בי" היא אומרת וקולה רך. רך למאד.
"זה לא כל כך פשוט לי" היא אומרת בפעם השלישית וממשיכה "להתגעגע. לך"
עיניו ממוקדות בה. לבקשתה. ולפי צו ליבו.
"הגעגוע הוא רגש מקולקל אצלי. לא קל לי עם פרידות. לא נוח לי ברגעים של נתק. ולו גם רגעי. וגם לא אם זו פרידה שגרתית. ובכלל – רגע של פרידה הוא רגע סיום. קטן. אחד מיני רבים. ואני, למרות, עדין לא מורגלת".
הוא מאזין לה. בקשב. היא מרגישה. בתוכה.
והיא יודעת. היא ממש יודעת.
שהגעגוע שלה אליו הולך ומתעצם ברגע זה ממש. כבר מולו. בנוכחותו.
כי הוא מרגש אותה מזה שהוא מנגיש לה את עצמו כל הזמן.
היא מתגעגעת. אליו. כל הזמן. גם אם היא לו לא מגלה.....