לפני 8 שנים. 11 בפברואר 2016 בשעה 20:08
מתפשטת בשבילךָ עד לִכְתַב ידִי
עד שרואים לי את הגרוניות
את הנַּחְצִיוֹת...
את האֶהֱוִי
עד שרואים לי את הסמך
ואת הכי סופיות שלי
את העצים מהם עשויים
ניר, חלילים ושולחן הכתיבה
עם הכסא המֵּסֵב אליו
ריק
כשאני באה אליךָ
שתקרא לי בַּדְיוֹ.
