לפני 8 שנים. 30 באפריל 2016 בשעה 17:06
יוֹם רִאשׁוֹן בַּבֹּקֶר
הוּא יוֹם טוֹב לְחִפּוּשׂ.
לָבַשְׁתִּי בֶּגֶד פָּשׁוּט,
נָעַלְתִּי מַגָּפַיִם נוֹחִים.
הֵסַרְתִּי אֶת הַשָּׁעוֹן —
הָאֹשֶׁר לֹא אוֹהֵב
שֶׁמּוֹדְדִים זְמַן.
אֹשֶׁר אוֹהֵב קָפֶה,
וּדְבַר מַאֲפֶה,
בַּבֹּקֶר, בָּאָבִיב,
כְּשֶׁהָרוּחַ רְטֻבָּה
וּכְשֶׁנָּקִי מִסָּבִיב.
אֹשֶׁר אוֹהֵב חוֹל
זְמַן פָּנוּי
וַאֲוִיר כָּחֹל.
אֹשֶׁר אוֹהֵב
אֶת הַיָּם,
וְאֶת אוּרִי־כַּדּוּרִי הַקָּטָן
שֶׁמְּנַסֶּה לְטַפֵּס
עַל דַּף לָבָן.
הוּא אוֹהֵב
שֶׁלֹּא מְמַהֲרִים,
שׂוֹנֵא.
עַכָּבוֹת וּמַעֲצוֹרִים.
אֹשֶׁר אוֹהֵב
מוּסִיקָה וִידִידִים,
עָלִים נוֹשְׁרִים
אֲנָשִׁים שָׁרִים.
יֵשׁ הַמּוֹצְאִים
טֶפַח אֹשֶׁר
בֵּין הַמִּנְעָדִים.
