ספרית הפנטזיות שלי

הוֹ אֵל, עֲשֵׂה אֶת מִלּוֹתַי יוֹתֵר פְּשׁוּטוֹת,
תֵּן לַתִּמְצוּת שֶׁיְּהֵא לִי אָמָּנוּת הַסּוֹד.
הַעֲנֵק לִי אֶת חָכְמַת הַהֶאָטָה הַטּוֹבָה.
מַה נִּפְלָא הַדָּבָר לְהִתְבַּטֵּא בְּשָׁלֹש הֲבָרוֹת!

הַעֲנֵק לִי אֶת הַחוֹתָם הַלּוֹהֵט
וְהַיְכֹלֶת לְחַבֵּר דְּבָרִים הֲכִי רְחוֹקִים. 
תֵּן בִּי קְרִיאַת קְרָב מִקְּרָבוֹת סוֹדִיִּים שֶׁל הַנֶּפֶשׁ. 
תֵּן לִי זְעָקָה שֶׁתְּבַעְבֵּעַ מִגְּרוֹנוֹת יְרֻקִּים שֶׁל יְעָרוֹת.

אוֹתוֹת אַזְעָקָה שֶׁל אֵשׁ מְהַבְהֲבִים מֵעַל תְּהוֹמוֹת. 
מְסָרִים כִּלְחִישָׁה בִּלְבָבוֹת זָרִים,
בַּקְבּוּקֵי דֹּאַר בְּיַמַּת הַזְּמַן, 
נֶאֱסָפִים אַחֲרֵי מֵאוֹת שָׁנִים, מֵאוֹת רַבּוֹת.