לפני 7 שנים. 9 בדצמבר 2016 בשעה 14:33
היא שלו והוא שלה
עוד לא מבינה על מה בניתי
יש תשובה לשאלה
אבל כשנשאלתי לא עניתי
הם נראים כל כך יפים
פורשים כנפיים ועפים
ואני כאן מאחור
נצחיים בחייהם
לו רק הייתי ביניהם
אז אולי אולי הייתי
הוא שלה והיא שלו
אני לא מבין איך האמנתי
לא מבחין בין "כן" ו"לא"
כל מה שחלמתי לא הבנתי
הם נראים מאוהבים
תמיד בוטחים תמיד שלווים
ואני על סף תהום
עוד מנסה להיות נחמד
ורק עובר מיד ליד
לא מוצא מה שתכננתי
ואני אמשיך להתעקש
לא אפחד, לא אפחד
והלב ימצא את שביקש
יום אחד, יום אחד
הוא שלה והיא שלו
אז למה שניהם ולא אנחנו
צל חיוך וקצה מילה
פותחים שוב דלתות שכבר שכחנו
מתחילים להיזכר
בעיר אחרת יום אחר
בתקווה הראשונה
והכל טהור וטוב
ושוב רואים קרוב קרוב -
בעיניים שפקחנו.