יוֹתֵר מִדַּי שׂוֹנְאִים נֶאֱסָפִים עָלֶיךָ,
מִתְגּוֹדְדִים מֵעֲבָרִים, בְּלוֹבִּי הַמָּלוֹן הַמְּיֻשָּן הַהוּא,
כְּמוֹ חֶשְׁבּוֹנוֹת לֹא גְּמוּרִים.
הַשֵׁד יוֹדֵעַ אֵיך גִּלּוּ אוֹתְךָ, בְּשָׁעָה כֹּה מְאֻחֶרֶת,
בַּחֻפְשָׁה הַהִיא שֶׁנָּטַלְתָּ מֵעַצְמְךָ.
הֶאֱמַנְתָּ, שֶׁהַלָּלוּ כְּבָר חָדְלוּ לְהִתְעַנְיֵין בְּךָ,
שֶׁהֵם, תּוֹדָה לָאֵל, שָׁכְחוּ אוֹתְךָ.
הַבְּעָיָה הִיא - אֵיך אַתָּה יוֹצֵא מִזֶּה,
בַּלַּיְלָה הַמַּשְׁתַּ"פִּי, הַמְּאַפְשֵׁר אֶת הֱיוֹתָם,
וּמַה יַצִּילֶךָ מִיָּדָם.
הַצָּרָה הִיא - שֶׁהֵם שָׁבִים לִדְפֹּק בְּאֶגְרוֹפִים עַל דַּלְתְּךָ,
וְשׁוּם מְאַבְטֵחַ אֵינוֹ עוֹמֵד בַּשַּׁעַר לִימִינְךָ.
וְכַאֲשֶׁר, כְּמוֹ בְּסֶרֶט-מֶתַח בַּלָּשִׁי, בְּהִתְקָרְבָם אֵלֶיךָ,
אַתָּה קוֹפֵץ מִבַּעַד לַחַלּוֹן שֶׁבַּקּוֹמָה הַחֲמִשִּׁית,
וּלְמַזָּלְךָ לֹא נִשְׁבָּרוֹת רַגְלֶיךָ,
אַתָּה רָץ וְרָץ בִּרְחוֹבוֹת רֵיקִים, קְצַר נְשִׁימָה
וּמִתְרַחֵק מֵהֵם...
וּכְמוֹ בְּאֵיזֶה פֶּלֶא, אִם יֶשְׁנָם לֵילוֹת כָּאֵלֶּה,
אַתָּה מוֹצֵא מִקְלָט בְּגַן-צִבּוּרִי שָׁכוּחַ,
לְבַדְּך, סוֹף-סוֹף לְבַדְּךָ,
סוֹמֵךְ עַל הָעֵצִים הָעֲנֵפִים, בָּאַפְלוּלִית,
שֶׁלֹּא יַסְגִּירוּ אֶת דְּמוּתְךָ.
שָׁם מְגַלֶּה לְךָ קַמַ"ן הַסִּיּוּטִים הַנּוֹשָׁנִים,
שֶׁהַלָּלוּ מְעֻניָנִים בְּךָ,
שֶׁהֵם מְרַחְרְחִים בְּעִקְבוֹתֶיךָ,
שֶׁעוֹדְךָ הָאִישׁ הַמְּבֻקָּשׁ.
אֲנִי מְקַוֶּה שֶׁבְּקָרוֹב , סוֹף-כָּל-סוֹף,
תֵּדַע מְנוּחָה.
אַף שֶׁוַּדַּאי נוֹדַע לְךָ מִנִּסְיוֹנְךָ,
שֶׁשּוּם מְנוּחָה לֹא נִבְרְאָה לְמַעַנְךָ.