ספרית הפנטזיות שלי

בָּעִיר לֹא חָל שִׁנּוּי. שׁוּם דָּבָר לֹא נַעֲשָׂה קָטָן יוֹתֵר
כִּי הַגּוּף גָּדַל. כָּכָה מַתְחִילִים זִכְרוֹנוֹת. נִתְגַּבֵּר עַל
עַצְמֵנוּ כְּדֵי לְהַתִּירָם. רַק הַמַּחְשָׁבָה חֲדָשָׁה, לֹא הַחֶדֶר.
לְמוּל הַחַלּוֹן חַלּוֹנוֹת שֶׁל אֲנָשִׁים אֲחֵרִים. אִישׁ אֵינוֹ
מוֹדִיעַ לָנוּ שֶׁהָאֲרוּחָה מוּכָנָה, הַחֶשְׁבּוֹן שֻׁלַּם, הַגָּדֵר
תֻּקְּנָה. זוֹהִי עִיר הַמְּבֻגָּרִים, עִיר וּמְלוֹאָהּ, אֲרֻכָּה
וּמְפֹרֶטֶת עַד לְאֵין תֵּאוּר. חֶלְקֵנוּ זָעוּם עַד כְּדֵי חֶרְפָּה.
עִם כָּל צַעַד אֲנַחְנוּ תּוֹלְשִׁים קְצָת מִמֶּנָּה. מְפַזְּרִים מִלָּה
אַחַת בְּכָל מָקוֹם, תְּנוּעָה אַחַת שֶׁל הָרֹאשׁ, שֶׁקֶר אֶחָד