כָּתוּב בִּתְהִלִּים: "הַשְׁלֵךְ עַל הַשֵּׁם יְהָבְךָ וְהוּא יְכַלְכְּלֶךָ". וְכָתוּב שָׁם "זְמִרוֹת הָיוּ לִי חֻקֶּיךָ". וּבְכֵן עַכְשָׁו אֲנִי מְבַקֵּשׁ מִמְּךָ, אֵלִי, שֶׁתְּכַלְכֵּל אֶת מִלּוֹתַי; וְשֶׁתִּתֵּן לִי אֶת הַיְּכֹלֶת לְבַטֵּא אֶת חֻקֶּיךָ עַל יְדֵי זְמִירוֹת.
מַה נִּפְלָא הַדָּבָר וּמַה גְּדוֹלָה הַנֶּחָמָה שֶׁאִם אֶצְעַק בְּרֹאשׁ חוּצוֹת לֹא יִהְיֶה שׁוֹמֵעַ לִי, אֲבָל בְּלָחְשִׁי בִּבְדִידוּת חַדְרִי אַתָּה שׁוֹמֵעַ לִי; שֶׁאִם הַרְבֵּה דְּבָרִים בְּקֶרֶב הָמוֹן לֹא יִהְיֶה מֵבִין לִי, אֲבָל אַתָּה מְבִינֵנִי בְּטֶרֶם אֶפְצֶה פֶּה. עַל כֵּן אֲנִי מְדַבֵּר אֵלֶיךָ.
אֵינֶנִּי מְבַקֵּשׁ מִמְּךָ מַתָּנוֹת חִיצוֹנִיּוֹת, אֵינֶנִּי מְבַקֵּשׁ הוֹן וּבַיִת, לֹא הַצְלָחָה, לֹא כָּבוֹד, לֹא חָכְמַת חַיִּים, כִּי בֶּאֱמֶת לֹא אִכְפַּת לִי לִהְיוֹת עָנִי וְנִדָּח, וּבָזוּי, וְשׁוֹטֶה בְּעֵינֵי הַבְּרִיּוֹת, אַךְ זֹאת אֲבַקֵּשׁ מִמְּךָ, שֶׁתִּתֵּן לִי אֶת הַכֹּחַ לִכְתֹּב בְּאֹפֶן יָפֶה וּפָשׁוּט אֶת הַדְּבָרִים שֶׁאֲנִי בָּא לִכְתֹּב עַכְשָׁו. תֵּן לִי אֶת הַיְּכֹלֶת
לְדַבֵּר בָּעֲנָוָה וּבְזַעַם, בִּדְאָגָה וּבְהִתְרַגְּשׁוּת הַלֵּב, בְּגַעְגּוּעִים, בִּדְמָעוֹת, בְּהִתְלַהֲבוּת, בְּחִיּוּךְ, בְּשַׁלְוַת-הָרוּחַ,
שֶׁהֲלֹא לְפָנֶיךָ אֵין שׁוּם סְתִירָה בֵּין הַדְּבָרִים, לְפָנֶיךָ שׁוֹרָה עַל כָּל הַדְּבָרִים הָאַחְדוּת הַמַּהוּתִית.
תֵּן לִי אֶת הַסְּגֻלָּה לִמְצֹא וּלְהָבִין אֶת הַמְּשָׁלִים הַמּוּבָנִים. תֵּן לִי בְּבַקָּשָׁה אֶת הָאֶפְשָׁרוּת לִדְלוֹת מִתּוֹךְ הַנִּסָּיוֹן הַחָמְרִי (כַּוָּנָתִי לוֹמַר מִתּוֹךְ הַמִּקְרִים וּמִתּוֹךְ סִפּוּר הַמַּעֲשֶׂה) אֶת הַמּוּבָן הָרוּחָנִי, מִתּוֹךְ הַסֵּבֶל אֶת הַיֹּפִי, מִתּוֹךְ הַחוֹלֵף כְּחֶזְיוֹן-לַיְלָה אֶת הַפְּרִי הַנִּצְחִי שֶׁל הַנְּשָׁמָה.
אֵלִי, אַתָּה יוֹדֵעַ אוֹתִי. וְאַתָּה לְבַדְּךָ יוֹדֵעַ לְשֵׁם מָה אֲנִי כּוֹתֵב, וְיוֹדֵעַ שֶׁאֵינֶנִּי מְבַקֵּשׁ עַל הַיָּפֶה, עַל הַפָּשׁוּט, עַל הַנִּלְהָב, לְשֵׁם עַצְמָם (כִּי הֵן שׁוּם דָּבָר אֵינוֹ חָשׁוּב כְּשֶׁלְּעַצְמוֹ) אֶלָּא מְבַקֵּשׁ אֲנִי עֲלֵיהֶם לְשֵׁם כָּךְ שֶׁפּוֹעֲלִי, אֲשֶׁר לִבִּי אוֹמֵר לִי כִּי לְשִׁמְךָ הוּא, יִהְיֶה שָׁלֵם, וְשֶׁתְּעוּדָתִי תִּתְמַלֵּא.
וְעַל כֵּן אֲבַקֶּשְׁךָ כִּי תַּעֲשֶׂה כָּךְ שֶׁהָעוֹלָם יִהְיֶה מֻכְשָׁר לִלְמֹד מִתּוֹךְ הַכְּתוּבִים אֶת הַנִּמְשָׁל וְשֶׁהַדָּבָר יִהְיֶה לְעֵזֶר כָּלְשֶׁהוּ אוֹ יָבִיא לִידֵי הִתְעוֹרְרוּת נַפְשִׁית, וְלוּ רַק לִידֵי רֶטֶט אֶחָד בִּלְבַד, זֹאת אוֹמֶרֶת, שֶׁהַדָּבָר יְעוֹרֵר בְּלִבּוֹתֵיהֶם אֶת הַרְגָּשַׁת מְצִיאוּתָם הַבּוֹדֶדֶת בְּתוֹךְ הָאֵינְסוֹפִיּוּת. בְּבוֹאִי עַתָּה לִכְתֹּב סֵפֶר וּלְבַטֵּא בְּמִלִּים אֶת חַיַּי, אֶת הַחַיִּים הַיְּחִידִים וְהַחַד-פַּעֲמִיִּים שֶׁנָּתַתָּ לִי, אֲנִי עוֹשֶׂה כֵּן בִּבְחִינַת וִדּוּי וּבִבְחִינַת קָרְבָּן וּבִבְחִינַת תְּפִלָּה, וַאֲנִי מְבַקֵּשׁ לָתֵת אֶת הַמִּבְחָר וְהַטּוֹב שֶׁבִּי וְעִמּוֹ אֶת כֻּלִּי, אֶת כָּל הֱיוֹתִי.
אֲבָל כְּדֵי שֶׁאוּכַל לְהִתְוַדּוֹת אֲנִי צָרִיךְ שֶׁתִּשְׁמַע לִי, וּכְדֵי שֶׁאוּכַל לְהַקְרִיב לְפָנֶיךָ אֲנִי צָרִיךְ שֶׁתִּשְׁעֶה אֵלַי, וּכְדֵי שֶׁאוּכַל לְהִתְפַּלֵּל אֵלֶיךָ אֲנִי צָרִיךְ עֶזְרָתְךָ.