לפני 5 שנים. 26 באוקטובר 2019 בשעה 15:51
שִּׁנַּיִם מִפְּרָחִים, מִצְנֶפֶת מִטַּל,
יָדַיִם מֵעֵשֶׂב רַךְ. הָצִיעִי לִי,
אוֹמֶנֶת יְקָרָה, סְדִינִים מֵאֲדָמָה
וּשְׂמִיכָה מִאֵזוֹבִים סְרוּקִים.
אֲנִי הוֹלַכְתָּ לִישֹׁן, אוֹמֶנֶת שֶׁלִּי,
הַשְכִיבִינִי נָא. לְמֶראשׁוֹתַי הָצִיבִי מְנוֹרָה,
צְבִיר כּוֹכָבִים – אֵיזֶה שֶׁתִּרְצִי, כֻּלָּם טוֹבִים;
הָנְמִיכִי אוֹתָהּ מְעַט, הָשְאִירִי אוֹתִי לְבַד.
אַתְּ שׁוֹמַעַת אֶת הַנֵּץ הַפְּרִיחָה,
רֶגֶל תְּכוּלָה מִמַעַל מְנַעְנַעַת אֶת הָעֲרִיסָה
וְצִפּוֹר מְשַׂרְטֶטֶת לָךְ אֵיזוֹ מַנְגִּינָה
כְּדֵי שֶׁתִּשְׁכְּחִי... תּוֹדָה.
וכן, עוֹד בַּקָּשָׁה: אִם שׁוּב יְטָלְפֶן הוּא
אִמְרִי לוֹ כי הָלַכְתִּי, שֶׁיֶחְדַל...
עברית: יונה קרנץ