ספרית הפנטזיות שלי

מִכְתָּב קָטָן לִי כָתָבָה,

וּבַמִּכְתָּב כָּתוּב לֵאמֹר:

"כֹּל שֶׁנַּפְשִׁי כֹּה אָהֵבָה,

כֹּל שֶׁרוּחִי כֹּה טִפֵּחָה,

מַה-שֶּׁהָיָה לִי מְקוֹר חַיִּים,

מַשְׂאַת נֶפֶשׁ וֶאֱמוּנָה –

אִם כָּל-אֵלֶּה, דּוֹד לְבָבִי,

מַעְיַן חַיַּי, נֶפֶשׁ נַפְשִׁי,

אִם כָּל-אֵלֶּה הָיוּ חֲלוֹם?

הֲשָׁכַחְתָּ? לֹא, לֹא תוּכָל!

לֹא! לֹא תָזִיד שְׁכֹחַ נֶצַח

מַה-שֶּׁנָּתַן נִשְׁמַת רוּחַ

חַיִּים אַחַת אֶל-אַפֵּינוּ;

מַה-שֶּׁהִדְלִיק שֶׁמֶשׁ אַחַת

בַּשָּׁמַיִם עַל רֹאשׁ שְׁנֵינוּ;

מַה-שֶּׁיָצַק חֲלוֹם פָּז אֶחָד

עַל-רוּחֵנוּ הַמְאֻחָדֶת –

לֹא! לֹא תָזִיד יָד לִשְׁלֹחַ,

לִנְתֹשׁ אֶת-הַפֶּרַח נָטַע

אֵל לְבַדּוֹ בִּלְבָבֵנוּ" –

קָרֹא אֶקְרָא אֶת-הַמִּכְתָּב.

וּכְיָד רַכָּה וַעֲנֻגָּה

תַּחֲרֹת פֹּה עַל-צוּר לְבָבִי

מִשְׁנֵה דִבְרֵי הָאִגָּרֶת:

"לֹא! לֹא תָזִיד יָד לִשְׁלֹחַ,

לִנְתשׁ אֶת-הַפֶּרַח נָטַע

אֵל לְבַדּוֹ בִּלְבָבֵנוּ."

וּמִזְּהַב הָאוֹר הַבָּהִיר

הַשֹּׁפע בְּעַד חַלּוֹנִי

אֶל חֲדַר בֵּיתִי, תָּקוּם שֵׁנִית

תַּזְהִיר נֶגְדִּי דְּמוּת תַּבְנִיתָהּ;

הִנֵּה הִיא בְּעֶצֶם תֻּמָּהּ:

קַלָּה הִיא עַל כַּנְפֵי רוּחַ

וּכְצִפֹּרֶת כְּרָמִים תִּנְהַר,

כְּלִילַת אוֹר וּבַת נְגֹהוֹת,

כְּמוֹ מִן-אוֹר לְאוֹר נִבְרָאָה –

הִנֵּה הִנָּן הָעֵינָיִם,

תָּאֳמֵי יוֹנִים מְלֵאוֹת שֶׁקֶט,

שֶׁמִּבָּבוֹתֵיהֶן יָאִיר

חֶרֶשׁ חֶרֶשׁ אוֹר שֶׁל-שָׁלוֹם,

אוֹר שֶׁל-חֶסֶד, טֹהַר נֶפֶשׁ –

וּבִזְהַב הָאוֹר הַבָּהִיר

בְּתוֹכֵחָה חֲרִישִׁית קָמוֹת

נֶגְדִּי עַתָּה הָעֵינַיִם,

וִימִיתוּנִי בְּתוֹכַחְתָּן;

דּוּמָם צוֹפוֹת וְשֹׁאֲלוֹת:

הָהּ! הַאֻמְנָם כָּל-זֶה, דּוֹדִי,

הָיָה מִקְסַם שָׁוְא וַחֲלוֹם?

לֹא, תַּמָּתִי! כִּי אָהַבְתִּי

וָאֹהֲבֵךְ בֶּאֱמוּנָה;

גַּם כִּי שַׁבְתִּי מֵאַחֲרָיִךְ –

מֵאַהֲבָה זֹאת עָשִׂיתִי:

זַכָּה אַתְּ מִהְיוֹת לִי חֲבֶרֶת,

קְדוֹשָׁה אַתְּ מִשֶּׁבֶת עִמִּי;

אַתְּ הֲיִי לִי אֵל וּמַלְאָךְ,

לָךְ אֶתְפַּלֵּל וְאֶעֶבְדֵךְ;

אַתּ הֲיִי לִי זִכְרוֹן קֹדֶשׁ;

זִרְחִי לִי בְּאוֹר הַחַמָּה,

רִמְזִי לִי מִכּוֹכַב מָרוֹם,

קִרְאִי לִי מֵהַלְמוּת לִבִּי

וּבִרְסִיס דִּמְעָתִי רְעָדִי –

לֹא! לְעָבְדֵךְ אֵל בְּרָאָנִי!

דִּמְעַת לֵילִי, רֹאשׁ אַנְחוֹתַי,

הַלְמוּת לִבִּי, נִשְׁמַת אַפִּי,

גַּם הָאַחֲרוֹן בַּחֲלֹמוֹתַי –

אֵלֶּה יִהְיוּ קָרְבְּנוֹתַי

לָךְ אַקְרִיבָה עַד בֹּא יוֹמִי.