אנחנו הולכים על החוף עם הכפכפים בידיים, השעה מאוחרת, אבל החוף מלא בצעירים בטבילת לילה. המים חמימים ונעימים והוא זורק משהו על רחצה בעירום. כבר כמה ימים שאנחנו מדברים, וכבר שתינו, אבל זו פעם ראשונה שאזהרת הדושבג מהבהבת לי בראש. אני אומרת משהו מצחיק, ומודעת להחריד לכמה אני מושכת באותו רגע. כשמביאים משהו אמיתי, מבפנים, אנשים נמשכים לזה. והצחוק שלי באותו רגע היה כזה, צחוק מזמין שמתגלגל מבפנים עם עיניים נוצצות. אני לא חושבת שרציתי להיות מושכת, או שזה מנגנון כל כך אוטומטי שאני מפעילה אותו בדייטים בלי שאני שמה לב, או שזה באמת היה רגע אמיתי, אבל בכל מקרה, אחרי שזה יצא התחרטתי.
"טוב משהו פה צריך לקרות" הוא אומר, מקפץ שני צעדים מולי, מסתובב ונעצר. הוא חוסם לי את הדרך, והכל קורה כל כך מהר והלשון שלו בפה שלי.
וכל הבטחון העצמי וכל הפאסון וכל האומץ יורדים באסלה כשאני עומדת בחוף פאקינג בת ים עם הפה שלו צמוד לשלי, ואני רק רוצה שזה יגמר.
אחרי זה הוא שם עלי יד ואנחנו ממשיכים לצעוד. ואני משכנעת את עצמי שבגלל שהגוף שלו שרירי זה לא מפריע לי, ואולי אפילו די נעים.
וכשהוא אומר לי שלום ליד האוטו אני אשכרה מוצאת את עצמי מעדיפה להתנשק איתו שוב מאשר לדחות פנים אל פנים, והוא טופס לי את התחת. "את מנשקת עדין" הוא אומר. אני לא יודעת איך בחורה שמודה שהיא זיינה מישהו עם סטרפאון אמורה להתנשק, אבל כנראה שלא עמדתי בציפיות.
יומיים אחרי שאני שולחת לו את ההודעה שלא מתאים, הוא מציע לי להפגש לסקס. כי כל הבדסמ והקינק שלי עושים לו את זה, ו'זו הזדמנות להגשים למישהו פנטזיה'. והוא גם לא מבין מה הבעיה, כי הוא הרי רצה אותי לקשר רציני, ואני לא רציתי אותו - אז מה הבעיה שזה יהיה רק סקס?
קיצר, "אפשר לנשק אותך?" זה המשפט הכי סקסי שגבר יכול להגיד.
(נראה לי שהטיפול עובד, כי לפני שנה זה היה "תסתמי, זונה")
