"זה מעבר לכעס, זה זעם", אני מקלידה לו, "חוסר שקט שגועש בי, זה תמיד ככה לפני מחזור"
"אני יודע קטנה שלי" הוא מנסה להרגיע
אני מתפוצצת מבפנים, מה זה "אני יודע"?? אתה בחיים לא תדע. אני יודעת! אני מרגישה את ההורמונים שלי משתוללים ומחליטים בשבילי מה להרגיש, אתה בחיים לא תדע.
אבל אני לא מפגינה את זה, אין למה. הכוונות שלו טהורות, וגם ברור לי שהוא לא יכול להגיד שום דבר שירגיע אותי.
"בא לי להתעלל במישהו" אני כותבת.
--
לילה לפני, אנחנו יושבים במכונית שלו, בשקט הזה ששוטף אותי כשהוא נוהג, ברגשנות המתפרצת הזו אחרי שהוא גומר לי בפה.
כשיצאנו לרגע מהמכונית ועמדנו באוויר הקר, הזרועות שלו עטפו אותי ואני נמסה אליו, לתוכו. ואז הוא מסתובב עם הגב אלי, ואני שולחת ידיים ארוכות שעוטפות את האגן החטוב שלו, הראש שלי נמעך על הגב שלו, מסניפה את הגבריות שלו לתוכי ושוקעת עמוק יותר אל עמוד השדרה שלו.
ובתוך הרגשנות, עם העיניים היפות שלו שממוקדות על הכביש, עם הידיים שלי שלא רוצות להניח לחזה השרירי שלו, הוא אומר שצריך להביא לי מישהי שאני אשלוט בה.
"את תהיי טובה בזה" הוא אומר, "ואני אעזור לך. זה טבעי לך, את רק צריכה הכוונה." הוא מסיט את המבט לרגע קצר מהכביש כדי להביט בי. עם כל נהג אחר הלב שלי היה קופץ, אני שונאת שנהגים לא מסתכלים על הכביש, אבל אתו זה טבעי. אני סומכת עליו, "את יודעת, את לא באמת נשלטת. את לא סמרטוט, אני אולי נותן את הסטירות, אבל את לא נשלטת רגילה".
הדרך ללבה של כל בחורה, הוא להגיד לה כמה שהיא מיוחדת.
"אני אביא לך מישהי, ונתעלל בה ביחד"
--
"את רוצה להתעלל במישהי כמו שדיברנו אתמול?" מופיע לי על הצג
"לא, נראה לי שבגבר. בא לי למעוך ביצים, לתת סטירות, לשמוע צרחות"
"בי?"
"מה, גם אתה מזוכיסט?"
--
חדר, שנינו עירומים. כמה חיכיתי לזה, להיות מולו עירומה, לראות את העירום שלו.
להתמזג ככה, אחד לתוך השני, בשקט ובסערה, בטירוף ובנחת,
אני על הברכיים, והוא עומד מעלי, והזין שלו מונח לי על הלשון.
"עיניים אלי, ויד על הביצים" הוא אומר, ואני מבינה מה הכוונה, תיאמנו את זה מראש. אני יודעת מה הולך לקרות.
המבט שלו מתעוות,
השפתיים שלו נחשקות,
ומריאותיו נפלטת
אנחה
עמוקה וכואבת
שגורמת לי לרטט חדש
שמעולם לא הכרתי,
אבל שאני יודעת
שארגיש עוד הרבה.
