לאח שלי היה חלון מאוד קטן להוציא אותי מהבית. ערב אחד, לכל היותר. בערב שישי הזה, שבין המבחן האחרון שלי לתחילת סמסטר הבא, הוא שאל אם בא לי לבוא איתו לבר הקרוב.
ישבנו על הבר, הוא פטפט עם אחת הקבועות ואני העמדתי פנים שאיכפת לי מהכדורסל. ככל שהערב התקדם היא התחילה לגעת בו, והם ניסו לשכנע אותי למה בהכרח קיימת נשמה. כשהיא הלכה לשירותים וידאתי עם אחי, "אתה יודע שאתה יכול לזיין אותה, נכון?", והוא צחק ואמר שהוא מחכה לרגע הנכון.
באחד הרגעים האינטימיים שלהם, כשאני מנסה ממש להתעמק בכדורסל, יד נוגעת לי בכתף. "אפשר גריינדר?" יש לה שיער שופע עד הכתפיים ונוכחות מגניבה כזו, "כן, בטח", אני אומרת ומושיטה לה את של אחי. "תודה. ואת המספר שלך?"
---------
אנחנו בבר אחר, היא יושבת מולי. שיכורות ומסטולות ולא מפסיקות לצחוק. אני לא יכולה להוריד את העיניים שלי ממנה. "אני חייבת לבדוק משהו" היא אומרת ועוברת לשבת על הספה לידי, ומנשקת אותי.
אז זה למה מתנשקים.
