מילים מילים ועוד מילים

המרחק, או המרחק.

הוא נותן אומץ.

מכניס געגוע.

המרחק...

לקחת ולתת..

אתה רוצה זאת בייתר שאת.

אל תבקש את שלא אוכל לתת.

זה שהיה פה לפניך לקח הכל.

אבל אולי יחד נמלא את המצבור.

שקוף ,  רטוב,  יבש, כחול או שחור.

יחד רק יחד יתמלא המצבור..

אני עייפה משיחות ריקות.

אני עייפה ממרדף אחרי רוחות שקופות.

אני עייפה מלא למצוא את ה......

אני עייפה מלחטט במלאי של כינויים.

אני עייפה מלקרוא פרופילים שקריים.

אני עייפה מעייפות.

לילה של טוב סוטות וסוטים.     L.

חיפשתי אהבה רציתי להיות מאוהבת.

אז הכרתי מישהו וחשבתי שהתאהבתי.

היו פרפרים ופרפורים.

הייתה התרגשות והיו חיוכים.

ואז בדיוק הבנתי שאהבה היא כמו הכוכבים.

זה נראה ממש קרוב אבל לא ניתן להגיע אליהם.

והבנתי שהמוח האנושי הוא מדהים, הוא עובד 24 שעות ביום

במשך 7 ימים בשבוע מהיום שבו אנחנו נולדים

עד היום שבו אנחנו מתאהבים..

דרוש תנור אנושי ;)

גרה לבד בתוך עולמי שלי שנמצא בתוך הראש שלי.

לעיתים גם שם נתקלת בתחושת זרות

וזה קורה כשמישהו שמחייך כועס לפתע.

לעיתים נדירות אני מרשה לעצמי להכניס לשם אורח

ואז אין מאושרים מאיתנו.

הפעם ארחתי את הכפור הקר,

סוג של קרח ויש הרבה סוגים ממנו.

הקרח הוא משקע שנופל עלינו משמיים.

יש שאוהבים לגלוש על קרח,

יש שקרח מצנן להם את המשקה.

יש קרח בקוביות ויש בפתיתים.

יש קרח יבש וקרח כחול ואני הכרתי אחד כזה שחור..

ויש כאלה שקרח מצנן להם את החיוך.

אז אם תתקלו במישהי בעלת חיוך קפוא חייכו אליה בחזרה

זו אני, פיינפול-סופט.

אני מבטיחה לחייך חזרה.   L

הוא מתחיל להיות אמיתי....

החיוך שלי.

אונס. כמה נורא ואיום הוא האונס. 

אך לא באותו לילה. 

היא צפתה בטלויזיה בתוכנית האהובה עליה.

לפתע בלי סיבה מיוחדת חשך הבית ועלטה אפפה את כולו.

הימים ימי אביב ואין סיבה לקצרים בשל מזג אויר סוער.

מופתעת פנתה לארון החשמל שהיה משוכן עדיין מחוץ לבית.

ללא היסוס פתחה את הדלת וניגשה לארון עודה מושיטה יד לעברו  ולפתע הרגישה יד חוסמת את פיה והיד השניה אוחזת את שני פרקי ידיה.

"שששששששש" היסה אותה הזר, "אם לא תצעקי אשחרר את פיך". קולו היה לא ברור מאחר ומטפחת כיסתה את פיו.

"אאאאאאההההה" צרחה והיד הזרה שבה לחסום את פיה.

"הבנתי. את לא אוהבת בכח אלה ביותר כח" ממחטת אף מבד קשרה את פיה והגבילה את תנועתו ואת גובה האוקטבות.

לפתע חדרה לתודעתה המחשבה של מה שהולך ליקרות והיא החלה נאבקת כמו נאבקת על חייה.

היא בעטה ברגליה כמו חיה מטורפת, מעיפה חול ואבנים קטנות, נשימתה לא סדירה בערבות פאניקה שהחלה נותת הה אותותיה.

הוא החל גורר אותה לחצר ביתה ושם בין שמשיה דהויה משמש ובלוני גז הוא הטיח את גופה לרצפה.

סכין חדה נצמדה לגרונה:

"אל תזוזי", ביקש. 

אך היא זזה והסכין פצעה את גרונה וטיפות דם קטנות החלו במסע קטן במורד צווארה.

"תפסיקי. את רוצה בזה יותר ממני" נשמע גיחוך קל בקולו.

"לעזאזל איתך" כעס כשראה את משעול הדם, הוא הוציא אזיקון פלסטיק מכיס מכנסיו ואזק את פרקי ידיה,

אחכ עם מטפחת צחורה ונקיה החל מנקה את החתך הקטן.

השאר היה מהיר.

הוא פשט את בגדיה מותיר אותה עירומה לחלוטין הוא כמובן נשאר לבוש, הוא פתח את רוכסן מכנסיו ושחרר את הזין שלו שהתפרץ מתוך מכנסיו מאחר שכבר היה תפוח וזקור.

הוא פיסק את רגליה ובעודה יבשה ובלי חומרי סיכה הוא חדר לתוכה תוך שהוא פוצע את דפנות הכוס שלה.

היא הייתה צרה מה שהיקשה יותר. הוא נכנס ויצא יצא ונכנס פעמים אין ספור,  היובש הורג לה את הכוס ואותה.

"כייף לך כלבת אשפתות?" היא הרגישה את החיוך בקולו. חיוך השטן שלו.

"זה כואב" יבבה.

"אז סימן שאני טוב" המשיך להלום בתוך גופה.

היא בכתה ויללה. הוא משך בשערותיה, צבט את פטמותיה.

צבט בבשר הרך שבין ירכיה,

לפתע קם ממנה.

"הכוס שלך יבש? לא משהו שעושה לי נעים" הוא הרים אותה משערותיה  לעמוד על ברכיה למולו,  הזין שלו תלוי מול פניה.

"פתחי פה גדול" ציווה וכשלא נאותה לציית הוא לחץ על שני החיבורים של לסתותיה ופיה נפתח גדול.

"רואה כשאת רוצה את יכולה" והוא החדיר את הזין הגדול שלו לתוך פיה. 

"עכשיו יפה שלי, תמצצי!!" הוא חדר עמוק יותר לפיה נהנה מקולות החנק שהשמיעה, היא ריירה.

"מה הבעיה שלך? תעצמי עיניים, תדמייני גלידה בטעם שהכי מטריף אותך ועכשיו תמצצי" וזה עבד.

היא הסתערה על הזין בטעם גלידת הקוקוס והרום צימוקים שהיא כה אוהבת היא מצצה וליקקה שחלילה לא יזול ויטפטף.

האנס עמד למות מעונג, הוא שתק לא רוצה להפריע לרגע.

ולבסוף כמו לא יכל פלט:"מצויין זונה שלי, מצויין כלבת רחוב שלי, תמצצי , כן ככה". עיניו נחו עליה הוא נהנה מכל רגע מתפלל שלא ייגמר.

והיא? היא שכבר יחלה שיסתיים לפתע בלי שום הסבר הגיוני רצתה שיימשך לנצח.

הזר שעמד מולה היה גבוה ומאיים.

יודע מה הוא רוצה ויותר מזה גם יודע לקחת.

הקול שלו היה סמכותי.

הוא דאג לה כשנחתכה.

ליטף וסטר.

השפיל והרים.

הבטיח שלא יאונה לה שום דבר רע אם תציית.

במשפט אחד :השולט המושלם.

היא הצליחה לשחרר יד ושרטה את פניו.

"טיפשה" גב כף ידו סטר לפניה "לא בפנים"

והוא גמר ממלא את פיה בנוזל הסמיך והחם.  מטפטף מעט על פניה ושדיה.

"בואי זונה שלי, תני לי לקלח אותך".

הוא הוריד את המטפחת מפניו והיא ראתה אותו.

את השולט הקדוש שלה זה שהבטיח לממש לה כל פנטאזיה.

אונס הייתה אחת מהן.

ברגליים כושלות היא פסעה איתו לעבר הבית.

באמצע הדרך תוך שהוא מתעלם מחליפתו היקרה ומהלכלוך שדבק בה הרים אותה בזרועותיו נכנס עימה לביתם סוגר אחריו את הדלת.

יקרים שלי..

זה לא סוד שעברתי תקופה קשה ממש.

תקופה נוראית שמוטב שתשכח.

הרגשתי נוח לשתף ממספר סיבות.

האחת מהן היא שאני מוצאת מזור לכאבי על ידי הכתיבה.

אני כמו מפזרת את הכאב על גבי הדף(על המסך במקרה שלכם).

השנייה היא שאני דסקרטית ואיני חושפת את הנפשות

הפועלות אז עבורכם זה רק סיפור ותו לא.

קבלתי הרבה כח מהרבה אנשים פה.

אודה שלא האמנתי שיש פה נורמליים. אך משיחות של אחת על אחד/ת  אומר שיש פה יותר  מ 3 שממש בא לי לישון איתם כפיות (לא נשמע מפתה אני יודעת אבל זה מה שאני יכולה לתת כעת, אחרי שנתתי , לב, נשמה, גוף, הגיון, והכל רוסק ונכתש. לא נותר בי מה לתת).

אני מאמינה שאבנה מחדש ואשוב להיות חזקה,  מעצימה ומעניינת.

אז תודה לכל התומכים בי בפרטי.

תודה .תודה ותודה.

 יהיו ימייכם ולילותיכם מבורכים......אוהבת.. L

.

That's is, it's over.  

לא אומר שזה קל,  

חשבתי וקיויתי שדעתו תשתנה,

התשובה לא הייתה ברורה, אך אי הידיעה קשה יותר מהידיעה עצמה.

ניסיתי באמת שניסיתי ולאחר כל אלה אוכל  לומר רק דבר אחד -"זה לא אני זה אתה"

אינך יודע מה אתה רוצה מעצמך ולכן זה יצר אצלך בלבול ולא ידעת מה אתה רוצה ממני או ממך.

ולכן מעל דפים אלה אשלח לך את מילותיי שילוו את חייך.

 אני מאחלת לך שתמצא את זו שתתעלם ממגרעותיך ותתמקד רק ביתרונותיך.

שהפרטנרית שלך תלמד לאהוב אותך למרות שהבטחות אצלך זה צקים ללא כיסוי.

שאתה תוכל לסלוח לעצמך על שכנות מצידך לא הייתה חלק מיחסינו.

שתמצא את כלבתך רפת השכל זו שתנבח כי ככה כתוב בספר החוקים ולא בגלל שהיא הרגישה את המשיכה הקלה בקולר..

שוחררתי והנני משחררת. משחררת אותך. את עצמי. משחררת אנחה גדולה ונושמת עמוק עמוק.

מחר בבוקר כשאתעורר אני מקווה שלא תיהיה כבר חלק מחיי.

                                                         הב הב הב הב הב ...