הייתי דף לבן חלק כזה שרק יצא ממפעל היצור, בתול נקי עם ריח קלוש של עץ, ריח של נייר חדש.
ואז מישהו לקח עפרון פחם שחור וביד לא מנוסה, לא מאושרת, לא מותרת על סף גילוי עריות ממש חילל את הלבן הבתולי בתנועות קישקוש חסרות טעם, חסרות תוכן, במקומות רכים בדף נוצרו קרעים המדמים פציעות בבשר בתולי.
הלבן החלבי השחיר מהפחם האפלולי המלוכלך הערייתי.
הצלקות על הדף כמו הצלקות על העץ מסרבות להצטייר למשהו חייכני חיובי.
הפחם כיסה כל פינה לבנה.
הלבן הסתכל מבעד לשחור שכיסה אותו ומבעד לדמעות כאב נוצרו שובלים לבנים של בתוליות צחה שהחלה שוטפת את הפחם השחור מעל הדף בעל הצבע הלבן החלבי תקווה לצבע הבתולי הלבן.
הדף הלבין כולו מכוחה של תקווה, כוחו של האור, כוחה של האהבה החדשה.
אך לנצח ישארו הצלקות הקרועות המדמות צלקות בבשר בתולי.
נסו להבין את האלגוריה.
יהיו ימייכם ולילותייכם ברוכים ♡
