קטנה ורועדת היא ניצבה על סף ביתי.
היא הייתה חלושה מיד זיהיתי.
הבטתי בה רזונת שיערה ארוך הזמן שהיא לא הייתה איתי לא עשה לה טוב.
"אפשר?" היא סימנה לתוך הבית.
זזתי הצידה מפנה לה את הכניסה.
חשמל עבר בי כשנגעה בי שלא במתכוון או שכן.
געגוע של שנים היכה בי.
היא התיישבה בסלון קצת מעוכה .
"תסבירי" פניתי אליה בלי הרבה שהיות .
היא התחילה להתפתל כמו רקדנית בטן.
"תראי" החל קולה להתנגן ואיזה ניגון זה היה.
"אני עייפה, אפשר מחר?" היא ידעה לפרוט עלי.
"אפשר מחר." הרמתי אותה בזרועותי רכה וחלושה.
הכנתי לה אמבטיה חמימה היא ישבה במים משתכשכת כמו דג זהב.
פשטתי את בגדי ונכנסתי מאחוריה. הצמדתי אותה לגופי התחושות חזרו. הייתי מכורה אליה.
היא הייתה כמו סם חזק בשבילי.
חשבתי שנגמלתי מימנה.
סיבנתי את גופה היא הייתה מלוכלכת השד יודע איפה הייתה.
העמדתי אותה שתינו מחובקות מתחת לזרם המים.
אחרי ניגוב יסודי היא לקחה את ידי ועברנו לחדר השינה.
שם היא התכופפה צמוד לרגלי ולחשה שהיא "מצטערת"
אבל עכשיו היא פה. חיה בשר ודם. הנשלטת שלי מזה מספר שנים.
אגרפתי את שיערה בידי ונהנתי ממגע המשי הרך.
עצמתי את עיני נותנת לרגע לשטוף אותי.
היא נרעדה וזה החזיר לי פעימה, אהבתי את חולשתה כלפי,
משכתי אותה משערותיה והיא נעמדה משכתי אותה רכונת ראש היא פסעה מאחורי.
ישבתי על קצה המיטה מפסקת את רגלי והובלתי את פיה לשם....
לא הלאה אותכם יותר מדי...
עייפות התמוטטנו למיטה.
היא נשארה לצידי דקה קצרה ומיד הצטנפה ליד רגלי עצמה את עיניה ונירדמה.
לא הייתה מאושרת ממני עד הבוקר.
בבוקר קמתי וגיליתי ש......
מוקדש לך.
