לפני 5 שנים. 19 באוקטובר 2019 בשעה 14:04
אז יש לי היום יומולדת.
אז הוצאנו את המצבטים
אחד על כל פיטמה ושלישי על הדגדגן.
אוייי הכאב המתוק.
דמעות שורפות בעיניים
"לא להוריד, לא להוריד." אני חושבת לעצמי.
אין לי אוויר (מצבטים גדולים חזקים)
"תינשמי חזק," נשמע הציווי המרגיע,
"תינשמי את האדון שלך כלבה"
ואני נושמת אותו וריחו משכר.
נושמת אותו חזק והכאב נרגע התרגלתי אליו.
והוא מושך אותם חזק ללא רחם.
וצעקה ניפלטת ויד חזקה מלטפת.
ואני כמו בתוך חלום.
ואחרי שגמרתי פעמיים שלוש.
צריך להוריד את המצבטים.
ולא ידעתי שכואב יותר להסיר אותם.
כי הם התקבעו בתוך פיטמת השד.
ושוב הכאב ושוב הליטוף.
וזה היה המפגש הראשון שלי עם המצבטים.
ולמזכרת נשארו סימנים יפים, מחרמנים.
יצירת אומנות.
תודה לך אדון אהוב.
מזל טוב לי 😘
