אז..
כנראה שזה נגמר...
את אומרת שאין כבר מה לנסות, שהתחושה היא של נר שנכבה..
שאין טעם להמשיך... כי זה יהיה שקר...
אז...
ככה נגמרות להן שמונה שנים..
שמונה שנים של זוגיות, היו עליות וירידות, הצלחות וכישלונות,אהבות ואכזבות..
אני מקווה שתמצאי מישהו שיתאים לך, מישהו שישמח אותך כמו שאני כנראה מעולם לא הצלחתי...
אני לא כועס,מתוסכל, עצבני... רק מאוכזב..
רציתי שזה יצליח... רציתי שנתקן...
אחרי הבגידה נשארתי.. נשארתי כי האמנתי שזו מעידה חד פעמית, שאלה ההורמונים של ההיריון...
עכשיו, אני מבין שזה פשוט היה סימפטום של תקופה ארוכה...
חבל לי שהילד שלנו יתחיל ככה את החיים שלו..
כבר ראיתי אותנו משפחה שלמה, שלושה ילדים כמו שתמיד רצית, בית שמח, חם ואוהב...
אבל אני חושב שאת כבר כבויה, כבויה הרבה זמן.. אני חושב שלא ניתן יהיה להדליק אותך מחדש...
מקווה שלפחות תצליחי להשתקם, שתצליחי למצוא את מה שמתאים לך...
ואני?
אני אחפש לעצמי משמעות חדשה.. חיים חדשים, ואולי גם אהבה חדשה.. מי יודע?
כל ההתחלות קשות.. הסיומות אכזריות..
לפחות תגידי שנהנית מהדרך