אמצע העבודה, ים של אנשים, המולה. מסתכלת לרגע הצידה ורואה אותך.מביט,שותק,מחכה שאתפנה מעיסוקיי. באה אלייך, נשיקה, חיבוק, נשיקה. ואתה והולך לדרכך, ואני, אני מחייכת, נרגשת,וחוזרת לאותה המולה הרבה יותר חזקה ובעיקר שמחה.ורק שניינו יודעים עד כמה הייתי זקוקה לרגע הזה שלך איתי, לרגע יקר ומיוחד שכזה. תודה.
מילים שמנסות לגעת...בנשמה
כל רגע נמצא את עצמיינו במקום שונה, מחשבה שונה, אהבה חדשה ישנהחיים שלמים חולפים עוברים ורק הלב נשאר כשהייה, פועם....
מטפטפת עליו רסיסים של חיבה ומעסה בהם את גופו. טיפות של עונג משתרבבות עם מגע של שיחרור. עוצמת עיניים וסופגת ממנו את קולות ההנאה. צליל מיוחד יש לאותה הנאה. כל איבר מקבל את תשומת הלב המייטבית, המיירבית. לכל רסיס יש משמעות עבורו, עבורי. כמו זרע שנובט ולאט לאט גדל, משריש את שורשיו איתנים באדמה. מטפטפת עליו רסיסים של חיבה ומהזרמים שמועברים ממנו אליי ומרעידים את גופי נולדת התובנה שאנחנו, שניינו מנגנים את אותה המנגינה.
לא יודעת את כל סודותיך, את שלי חושפת לאט לאט. כל פעם סוד אחד וזה שאחריו. לא קלה החשיפה, להיות שקופה לרגע. לא מיפה את מה שאין באפשרותי ליפות. פשוטו כמשמעו. כמו חיה, פעם טורפת, פעם נטרפת מנסה להאחז במילים שזורמות מבלי מפריע. ולרגעים מרגישה אותך בולע את כל עולמי בשקיקה והבנה ולפעמים, עינייך מזדגגות להן ללא מילים. נותן לי את הרגעים הללו להוציא מתוכי את כל השאריות שעדיין חוסמות את פתח האויר. ואתה מחבק. ואתה שם, הכי קרוב מודע לעוצמת הטלטלה של הגוף והנפש.ברגעים הללו מרגישה עד כמה אתה קרוב אליי יותר מאשר אתה מבין בעצמך. בורכתי בך. באדם שאתה, בחבר שאתה ובחיבוק הענק שלך. תודה.
אנא-לי מאנאלי. ובעברית א-זין גזונדט. רק אומרת.
יום שישי, ארוחת בוקר מפנקת, גבינות טובות, סלט, פוקצת עגבניות ועישביי תיבול, אננס פרוס לפרוסות קטנות, לחמים מיוחדים. כבר אמרתיצארוחת בוקר מפנקת?... אהה.... והוא כמובן שפונק ופינק. והכל במסגרת האולטימטום שכפיתי עליו. השאלה היא לא כמה הוא אוהב, רוצה, משתוקק.. אליי. האולטימטום נועד להבהיר לו בינו לבין עצמו כמובן את התחייבותו לאהבתו.שבת נפלאה לכולם.
עכשיו בימיי הקור אין כמו חימום ביתי. הזכיר לי נשכחות.
מה נסגר עם הסגר? עד סוף ינואר? מישהו פה ממש אבל ממש לא מבין עד כמה זה הזוי. יושבת עם חברה טובה, רוצות כבר לשבת בבית קפה עם מאפה ומה שנשאר זה לנסוע לתחנת הדלק הקרובה ולהזמין. הגיוני? ממש לא! אפרופו תחנת דלק, מצאתי את עצמי עושה שופינג בתחנת דלק. כפכפיי הויאנס, גרביים, תחתונים לנסיכים, מבינים? שופיניג בתחנת דלק! יוסר הסגר לאלתר!