צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

מילים שמנסות לגעת...בנשמה

כל רגע נמצא את עצמיינו במקום שונה, מחשבה שונה, אהבה חדשה ישנה
חיים שלמים חולפים עוברים ורק הלב נשאר כשהייה, פועם....
לפני 3 שנים. 26 ביוני 2021 בשעה 17:36

התלחש לי מי אתה?

לפני 3 שנים. 26 ביוני 2021 בשעה 12:14

ככה בדיוק תכתוב לי שתבין אותך דרכי.

לפני 3 שנים. 26 ביוני 2021 בשעה 6:36

4 חודשים נלחמתי, נאבקתי, בכל הכח. 4 חודשים של ציפיה מורטת עצבים. לא וויתרתי. ואתמול הבושרה הגיעה. ניצחתי. ניצחתי את הרוע. ניצחתי את ההתנהלות  הקלוקלת הזאת. ניצחתי את כל מסכת החיוכים המזוייפים, המילים הבוטות, הרמיסה. ניצחתי! ואני, כל כך גאה, עומדת זקופה ומסתכלת עם הפנים קדימה לעבר המחר. מאושרת. לנצח מערכת גדולה זה לא פשוט אבל לא בלתי אפשרי. מסתבר. 

לפני 3 שנים. 24 ביוני 2021 בשעה 19:10

דבש, הכל דבש. הנוזל  הזה הזהוב. אז ככה אני, מתוקה מידיי?  כן!  וככה טוב לי. המתיקות הזו הנשפכת גורמת לי להרגיש אותי מפוקסת מטרה. חשופה, איכפתית ומלאת חמלה. נדבקת ומדביקה, מרפאה בעיקר את עצמי מכל הרעל שמסביב. ניגרת ומגירה את מתיקותי לכל עבר, משאירה סימנים של של חיים מיוחדים שמורכבותם נשאבים מתוכי החוצה. דבש ניגר באמת כמיי נהר....במתיקותו.

לפני 3 שנים. 24 ביוני 2021 בשעה 15:37

אני  רוצה נשלט שמחבק כזה בחום, אהוב. לא  כזה שכאוב, לא מושפל, לא אזוק. נשלט מיוחד שירצה את גחמותיי  ולאוו דווקא המיניות. כזה שאוכל לחפור לו והוא יגלגל עיניים עם החיוך המקסים שלו ויגיד: "נכון", כזה שיהייה מוכן ומזומן למסע איתי,נסיעתי,רגלי,דמיוני.נשלט מיוחד שיבין שאני שלו כמו שהוא שלי בנגיעותיו, חוכמתו, הבנתו את מהותי היוקדת. ככה אני רוצה!  לזה אני חפצה!  זהו הלך רוחי שטחי ועמוק גם יחד. הנה אמרתי. ועכשיו שיקום אותו אחד ויגיד..   הנני! 

לפני 3 שנים. 23 ביוני 2021 בשעה 20:34

התחדשתי לי בשניי זוגות נעליים מדהימות. הולמות אותי, לפחות זוג אחד מנצנץ כמו שאני אוהבת והשני מנומר משהו. מחוייכת לי. עכשיו צריך ארוע מיוחד כדיי לנעול אותם. רעיונות?  מישהו?

לפני 3 שנים. 21 ביוני 2021 בשעה 19:12

כשאתן לך את ליבי זה יקרה רק כאשר אהייה בטוחה מכל ספק שליבך כבר שייך לי. לא לפניי, לא כי אמרת מילים, לא כי הערעפת פרחים. ברגע הנכון, באותה השניה ממש כשליבי, נפשי וקודקודי ומה שיש בתוכו יסתנכרנו להם ויתמזגו לאחד

לפני 3 שנים. 20 ביוני 2021 בשעה 20:15

מקשיבה לעצמי, למה שגופי משדר לי, למנעד הזה שפועם בי מבפנים ויודעת ומבינה עד כמה אני אינטואיטיבית לדברים, למצבים. מפחיד ומאד מםקס אותי בדרכי. יש לפעמים שאני יודעת ובטוחה שמשהו עומד לקרות. מרגישה את זה בגוף, מן תחושה כזו שלא נותנת מנוח, לטוב ולרע. מכשפה?  אולי. ואוחי פיתחתי מיומנות כזו שמנערת אותי ושומרת שאהייה קשובה לעצמי,לרצונותיי,לנסיכיי ולחיים עצמם. מכשף?  מישהו?  מכושפת. 

לפני 3 שנים. 18 ביוני 2021 בשעה 17:55

כמו כלה בליל כלולותייה. ללא השמלה הלבנה, ללא האיפור, התסרוקת והחיוך המאולץ. חופה של כוכבים ממעל, זה כל מה שצריך כדיי להרגיש כלה, מיוחדת, מאושרת. חופה של כוכבים שלי עם עצמי. כלה שלא במנוסה, נשארת מתחת לאותה חופה של כוכבים ומקדשת את עצמי להיות תמיד אני.... אשה. 

לפני 3 שנים. 17 ביוני 2021 בשעה 18:09

מרגישה שזקוקה לסשן פינוק. פרחים, עיסויים, טעמים, סשן שיכיל בתוכו לא רק את המילה פינוק אלא הלכה למעשה, עם כל האלמנטים החיזוריים הללו. דבקות במטרה ודביק כמו שאני רוצה. פינוק אמרתי!  וחלילה פיהוק!  את המשימה יש לבצע כהלכה אחרת העונש שיהייה קשה עד מאד. רגל קרושה וגפילטעפיש במשך ימים. מאתגר?  מאתגר!