מילים שמנסות לגעת...בנשמה

הוא התקשר שהוא באזור
באמת הגיע הזמן שהוא יזיז ת'תחת שלו
ויגיע לבקר...
כבר שנה וחצי שיחות של היי וביי בטלפון
והכל התחיל באיזו טעות מצחיקה:
הוא התקשר, טעות במספר, חיפש אותה
כשמה כך הוא שמי, בדיוק אותו דבר
מדהים!
הוא התעקש שאנחנו מכירים
ואני, אין לי מושג קלוש מי הוא אותו "הילד"
בקיצור ולעניין, אחריי שהצלחתי סוף סוף
לשכנע אותו שאני לא היא, הוא השתכנע!
הריי זה פלא:-)
מאז אותו היום, כלומר הלילה ההוא
היינו משוחחים לנו שיחות ידידותיות כאלו
על הא ודא, לא מחייבות אבל עם המון חיוך

ונחזור לעיניינו אנו
אז הוא התקשר, הגיע
סיפר שהדרך הייתה ארוכה היא ורבה
זר פרחים ענק בידו, חיוך קורן על פניו
ו.....פתאום מצאתי את עצמי בתוך זרועותיו
שיווווו....מתוק "הילד" שלנו
והנשיקה לא אחרה לבוא
אמנם נשיקה דודתית כזאת
מחייכת כזאת, חמה כזאת
יאמי....
רצה הגורל והמזגן המהולל התקלקל
אוףףףף, כמה לחות...דביקה כזאת
הודעתי לו שאנחנו יוצאים!
בית הקפה מסעדה נבחר
ויאאלה, נוסעים
בית הקפה מסעדה נמצא ממש ליד הים
איזה רוח נעימה נשבה לה
צוננת מעט לעומת הלחות הדביקה
הזמנו לנו את המטעמים
צחקנו, עיניים שמחות
נהננו מכל רגע אחד מהשניה
ואז......
הטלפון צילצל!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
הזעיקו אותי למקום עבודתי!!!
אתה מאמינים?!
יום שישי, 12 בלילה, ואני צריכה ללכת לעבודה
הזעקת השירפה הופעלה
והודיעו לי שמכביי האש מחכים להכנס
הודעתי לו "לילד" שאנחנו הולכים
חייבים!
הוא עם חיוך, ללא אומר עשה כדבריי
הגענו למקום עבודתי
ניטרלתי את ההזעקה מחרישת האוזניים
ואז ראיתי.....והרגשתי.....גשם של טיפות ירד מהתיקרה
מה עושים?....אחד מהצינורות של המזגן הראשי התפוצץ לו
התחילו הטלפונים לכל אנשיי המקצוע
בל נשכח יום שישי 12 בלילה!
בקיצור הגיע מנהל הביניין סגר השיבר
ו"הילד" כולו חיוכים וחוויות
עוזר, משוחח עם הגורמים
מנסה להקל ולו במעט על המצב המצחיק שנוצר
מידיי פעם תוך כדיי שיחה עם מכביי האש
הבטתי לעברו, והוא.....מחייך לו,
נו, מי לא רוצה להיות כבאי כשיהיה גדול?!:-)
בערך בשעה 2 בלילה הודעתי לממונים עליי
שזהו, אני מיציתי, אין שריפה, אמנם יש הצפה
אבל זה מעבר לבינתי ולעזרתי
פיזרתי את "ההפגנה" ויאאלה הבייתה
"והילד" מביט לעברי ואני לעברו
לפתע לא יכולנו יותר
והתחלנו לצחוק, התפוצצנו לנו מצחוק
צחוק כזה מתגלגל, משחרר
כשנרגענו...אחריי מאמצים רבים
החלטנו לראות סרט.....
זיפזפנו, אחורה קדימה , למעלה , למטה
אין!....לא היה מה לראות, כלום!, נאדה!, גורנישט!
ואז נפלה החלטה....
יאאלה למיטה!
מיטה?....אני והוא?....טוב , נו איך אפשר להתנגד
הוא כזה חתיך...מתוק...גופה לתפארת....
שאני אסרב?!!!!!
נראה לכם?!
נשכבנו במיטה, מביטים אחד לעבר השנייה
מחייכים
ואז ללא אומר מצאנו את עצמיינו מחובקים
נצמדים אחד לשניה
אוחחח...."הילד"........אוחחחחח
ותתפלאו, מסתבר ש"הילד" הוא לא ממש "ילד"
הוא פשוט...גבר!
העייפות הכריע אותנו
וכך מחובקים, נצמדים ומחוייכים
נרדמנו!
טוב, נו, על המיצים שהחלפנו טרם סיפרתי לכם
את מי זה מעניין מי שתה מה, אני קולה והוא תפוזים:-)

אין כמו להחליף מיצים בקיץ!.......נקודה!
ולא משנה איזה מיץ העיקר שיהייה צונן וקר!