בעקבות שיחות שניהלתי עם אדון מקסים שחווה את שניי הצדדים, הנה מכתב שכתבתי לו
מכתב תשובה לשאלותיו:
יקירי
אתה שם , אני פה ואני כותבת לך למרות דום השתיקה שנגזר עלייך ועליי
חושבת על הלך רוחך, על שאיפותך כאדון שולט, על רצונך להרגיש ולהתרגש,
מנסה להבין את עצמי דרכך ולנסות לראות מעבר את הדברים שכביכול אתה רוצה בשבילי.
לא ממש מבינה או יותר נכון מבינה ולא ממש מצליחה להכנס להרגשה של להיות תחתייך,
לסגוד לרצונותייך.
מעולם לא חוויתי את השליטה כנשלטת, מודה, מעולם זה לא דיבר אליי מהצד הזה של המתרס
ועדיין אינו מדבר אליי.
כמהה להרגיש ולהתרגש לא פחות ממך
כמהה לגעת ולחוות לא פחות ממך
זה עולם מרתק, מופלא , מסקרן.
יש לציין שאתה בתור מי שאתה בהכרותיינו הקצרה מתוקי להפליא.
אתה זורם, אתה פתוח, אתה מחייך והמון, שלא לומר צוחק.
אוהבת את הקלילות שבך, אוהבת את החשיבה שלך כחשיבתי
אוהבת את זרימת המילים והיכולת שלך להיות כן ואמיתי
וכמו שאמרתי לטנגו צריכים שניים, ראש בראש, לחי ללחי
מבט בעינים וחיוך על שפתיים.
והכי חשובה ההרמוניה, הכימיה........ו ה א ה ב ה!
מילה מדהימה המכילה המון בתוכה.
תחשוב על כך...
תחשוב לרגע שאם היא לא הייתה קיימת מישהו היה חייב להמציא אותה
לא רק את המילה אלא את ......כ ו ל ה!
שלך
לפני 19 שנים. 28 באוקטובר 2005 בשעה 21:31