בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

מילים שמנסות לגעת...בנשמה

כל רגע נמצא את עצמיינו במקום שונה, מחשבה שונה, אהבה חדשה ישנה
חיים שלמים חולפים עוברים ורק הלב נשאר כשהייה, פועם....
לפני 11 שנים. 14 במאי 2013 בשעה 10:21

כשאני שוטפת אותך במילותיי

גלים גלים של מילים ומשפטים

אתה מביט אלי

עליי

מנסה לעמוד בקצב השיטפון הזה

לרגע העיניים שלך מביטות הצידה

מנסה להכיל את כל המידע

בתנועות של הבנה

ואז כשאני מסיימת את גל הצונאמי הזה של הברברת

ואתה סוף כל סוף משחיל מילה או שתיים

לאחר שאני מבינה שרק אני זו החופרת

אתה אומר לי:

"אהובה שלי, את שואלת , את עונה, את מסיקה מסקנות, אז אין לי מה להוסיף למה שנאמר"

ועל זה נאמר

אם אין אני לי פרילי

שכחתי להזכיר

שהפטפטת החפירתית נמשכת ונמשכת(לפולניה יש תמיד מה להגיד, להתלונן, להעיר)

אז אתה פועל בדרך שלך המיוחדת

מצמיד את פיך לפי וסוחף אותי לנשיקת אהבה אין סופית כזו

שכל מה שנשאר לי לעשות זה לרייר

להצמיד אותך אליי ולעשות בך מעשה אשה בגבר

או יותר נכון בעברית מדוברת

לטרוף אותך בעודך חיי

 

כואבת לי הלשון עכשיו

בעצם גם הלשון וגם האצבע

שיוווווו

שקט שיהייה בבית!

שעת השלפשטונדה בשיאה

 

חג שמח לכולם

 

 

 


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י