אני זוכרת את ימיי הקיבוץ העליזים
בתור ילדה נערה אשה
בתור ילדה היינו עושים סוכריות על מקל
לוקחים קופסת שימורים בינונית
שמים בתוכה סוכר לימון
מדליקים מדורה ושמים את כל הכבודה עלייה
כשהסוכר היה נהפך לכרמל
היינו שוברים ענפים מהעצים הסמוכים
ומגלגלים לנו סוכריות על מקל לתפארת
זוערת את מלחמת הבלוטים מול היתה הבוגרת יותר
את משחקיי הכדורגל הבנים נגד הבנות
ותתפלאו היינו בכלל לא רעות
לפעמים ניצחנו אותם
זוכרת את הטיולים אחריי הגשם הראשון לאסיף הפיטריות
בכלל ימיי הקיבוץ העליזים של פעם
עם הלינה המשותפת
המקלחות המשותפות
בגדיי הבוקר שהיינו הולכים איתם כל השבוע בבוקר
ובגדיי אחה"צ גם איתם היינו הולכים כל יום לבקר את ההורים
ולמה נזכרתי בכל זה
כי הנסיך שלי זה שיצא לי מהבטן
החליט שהוא רוצה שאכין לו ריבת חלב
וכן
היינו מכינים המון ריבת חלב המכונה בנוצרית דולסה דה לצ'ה
אז הכל היה חופשי
היינו נכנסים למטבח של הקיבוץ
ולוקחים משם פרודוקטים כבקשתיינו
ועל מסיבות הצ'יפס והתרנגולות טרם סיפרתי
זה בפרק אחר
אז עכשיו מתבשלת ריבת החלב
אין בעולם אהבה כמו אהבה של אמא
אין בעולם טעימה כמו ריבת החלב של אמא
בתאבון!