בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

מילים שמנסות לגעת...בנשמה

כל רגע נמצא את עצמיינו במקום שונה, מחשבה שונה, אהבה חדשה ישנה
חיים שלמים חולפים עוברים ורק הלב נשאר כשהייה, פועם....
לפני 11 שנים. 7 ביולי 2013 בשעה 21:15

לא אתן לך לברוח

מכאבך

לא אתן לך את הפרוילגיה להסתתר

בתוך עצמך

אכאב איתך

אחוש את הפחד שמתרוצץ ומנפץ

כל חלקה טובה בנפשך

תמיד איתך

במקומות האפלים הללו

לא ארפה את ידי

ואלך לי

ואעזוב אותך בודד אי שם בשממה

אתה תמעד בדרכך הפתלתלה

תפצע בלכתך ובשובך

אהייה שם כדיי לחבוש 

לרפא

בעדינות ומיומנות אטפל בך

כאחות רחמניה

אשה

ולאט לאט יגלידו הפצעים

ורק צלקת קטנה תשאר

כתזכורת

לדרך הארוכה

שעשית

שהביאך להרגיש 

שלם

ללא מסכות

ללא מקומות מסתור

שלם עם עצמך

שלם עם גופך

שלם בהרגשתך

כגבר

כעבד לרצונותיי

משרת לגחמותיי

נשלט לתשוקותיי

וכל כל אהוב

לאהבתי

 

 

 

 

 

 

 

 


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י